יום שני, 18 באפריל 2016
יום רביעי, 2 במרץ 2016
על “ חברה משכנת”:- מאת משרד עו"ד נועם קוריס ושות' / עו"ד יפית לוי
על “ חברה משכנת”:- מאת משרד עו"ד נועם קוריס ושות' / עו"ד יפית לוי
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ביוטיוב עו"ד נועם קוריס בטוויטר עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com עו"ד נועם קוריס בבלוגר עו"ד נועם קוריס בלינקדין
מועד תשלום מלוא התמורה עבור הנכס, וקבלת החזקה בנכס:-
לרוב בפרוייקט בנייה של קבלן בו הוא מוכר דירות חדשות, נוצר מצב בו שלמרות שמלוא התמורה על הדירה שולמה ע"י הקונה, ואף שהחזקה בדירה נמסרה לקונה - לעיתים לא ניתן לרשום את הזכויות בטאבו או במינהל מקרקעי ישראל.
ועדיין נדרש שיהיה רישום מסודר של הזכויות במקרקעין.
כך שמרגע בו מקבלים חזקה על הנכס ועד לרישום מוסדר בטאבו, מתבצע הרישום אצל חברה משכנת.
חברה משכנת , מעין "טאבו" פרטי :-
לרוב הקבלן שבנה את הפרוייקט, באמצעות משרד עורך-דינו, או גורם משכן אחר אשר הוסמך ע"י מינהל מקרקעי ישראל, מנהל "חברה משכנת", וזאת עד לרישום הזכויות בטאבו או במינהל מקרקעי ישראל.
מדובר בניהול מעין פנקס בו נרשמים הזכויות בכל דירה, הן של הקונים והן של הבנקים למשכנתאות (שנתנו הלוואות משכנתא לקונים).
במקרה בו הקונה רוצה לקחת משכנתא על נכס שרשום בחברה משכנת, תירשם בספרי החברה המשכנת , התחייבות לרישום משכנתא, כך שבבוא העת, כשניתן יהיה לרשום את הזכויות של הדירה בטאבו/במינהל מקרקעי ישראל, תירשם הערת אזהרה בדבר המשכנתא ו/או משכנתא על הדירה.
אישור זכויות מחברה משכנת :-
בפועל, מי שקנה דירה חדשה מקבלן וזכויותיו טרם נרשמו בטאבו או במינהל מקרקעי ישראל, ורוצה למכור את דירתו ו/או להציג אישור על זכויותיו בנכס לכל גורם שהוא, נדרש לפנות לחברה המשכנת ולבקש "אישור זכויות".
באישור הזכויות יופיע תיאור הנכס (כתובת, מספר חדרים וכיוב') , שם בעל הנכס, קיומם של שעבודים על הנכס (התחייבות לרישום משכנתא), עיקול ו/או צו שיפוטי ככל שקיים, וכל פרט רלבנטי כפי שמופיע בפנקס החברה המשכנת, נכון למועד הנפקת אישור הזכויות.
זכאות לקבלת אישור הזכויות:-
החברה המשכנת תנפיק אישור זכויות רק לבעל הזכויות הרשום בספריה, כנגד תשלום הקבוע בתקנות, וזאת בניגוד לטאבו שזה מרשם ארצי הפתוח לעיון הציבור, ומשכך כל אחד יכול להזמין נסח טאבו/אישור זכויות גם אם הוא לא בעל הזכויות בנכס.
יפית לוי , עו"ד ומגשרת
050-7680636
פקס': 077-3179176
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס ב wordpress
יום רביעי, 17 בפברואר 2016
סיכום מצגת – דיני קדימה / סדר קדימויות
סיכום מצגת – דיני קדימה / סדר קדימויות
עקרון יסוד בפירעון חובות- בכל הליך של חדלות פירעון, בין שהוא מתאפיין במימוש נכסים ובין בהמשך קיומה של החברה, מגיע במוקדם או במאוחר- שלב פירעון החובות לנושים. מטבע הדברים- היקף המשאבים הכלכליים שיעמדו לפירעון חובות הנושים, מוגבל ולא יספיק לקיים את כל ההתחייבויות המשפטיות של החברה.
לפי אילו כללים, או עקרונות, יחולקו המשאבים? איזה נושים יקבלו, אם בכלל עדיפות?
מי הם הנושים? המושג נושה כולל את כל מי שזכאי לתבוע מהחברה בתביעה משפטית, תשלום כסף המגיע לו ע"פ דין.
v תביעה כספית שיסודה- במערכת הסכמית
v ספקים
v פיגורי תשלומים
v עובדים
v תביעה כספית הנובעת מעילה נזיקית
v רשויות המס
v רשויות מקומיות
v בעלי מניות
הנושים מתחלקים ל-3 קבוצות עיקריות
קבוצות הנושים המרכזיות
1. נושים מובטחים- נושים שבידם בטוחה כלשהיא כגון: שעבודים קבועים (משכון/ משכנתא), שעבוד ראשון, עיכבון, שסל"ן.
2. דין קדימה- קבוצה זו כוללת חובות אשר המחוקק העניק לכל אחד מהם עדיפות פירעון:
א. עובדים (עד סכום מסוים)
ב. ניכויי מס (ללא הגבלת סכום)
ג. חובות מס (מ"ה, מע"מ וכו' לשנה), ארנונה (לשנה), דמי שכירות (לשנה).
ד. שעבוד צף.
3. נושים רגילים/ נושים נידחים/ בעלי מניות - ברירת המחדל, כל מי שאינו נושה מובטח, או חוב שזכה למעמד של דין קדימה.
עקרונות יסוד בפירעון חובות המחוקק הישראלי קבע 2 עקרונות מנחים:
1. עקרון השוויון
2. עקרון העדיפות המוחלטת
עקרון השוויון- ס' 76 לפק' פש"ר קובע: "שוויון בתשלום חובות. תביעות שהוכרו לפי פק' זו ישולמו, בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה".
הליך הפירוק הוא הליך קולקטיבי, שמטרתו ריכוז נכסי החברה וחלוקתם באופן שוויוני, בהתאם למעמדם עקרון השוויון משמעו כי, הנושים לא יועדפו זה מזה בפירעונם, אלא יפרעו באופן יחסי שווה לשיעור החוב. השוויון מתבטא בחלק הפירעון לכל נושה, לא בסכום הפירעון (PRO RATA).
עקרון העדיפות המוחלטת- קובע כי, כאשר יש 2 נושים או יותר, ואחר מהם נהנה מעדיפות בפירעון לעומת זולתו, העדיפות היא מוחלטת, כלומר הנושה העדיף זכאי להיפרע מלוא חובו, טרם ייפרע הנושה שאחריו.
איך זה מסתדר?? >>> מכאן שמדובר בהחלה חלקית – עקרון העדיפות המוחלטת מבכר חובות ומעניק להם בכורה, ואילו השוויון מוחל בתוך קבוצת הנושים.
נושים מובטחים-
1. שעבוד ראשון סטטוטורי- ס' 11(א)(1) לפק' המיסים גבייה- מס המגיע ממקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין. מה חריג בהסדר האמור? המדינה אומרת שכאשר יש חוב מס המגיע ממקרקעי הסרבן, אנו גורמים ליצירת שעבוד ע"פ חוק, למרות שלא נחתם הסכם שעבוד, למרות שלא מתקיים מוטיב הפומביות, עדיין יהיה להם מעמד של נושים מובטחים. אילו מיסים זוכים למעמד הבכורה- כשעבוד ראשון?
א. מס רכוש- היה מוטל עד לשנת 2000. מי שהיה לו מגרש היה צריך לשלם מס גולגולת, שילמו 2.5% מערך המגרש לשנה, אנשים לא שילמו את המס ובתי המשפט היו מלאים בעתירות ובבקשות ובקנסות שנבעו כתוצאה מאי תשלום מס רכוש. מס רכוש זה מס שנובע ממקרקעי הסרבן ולכן, קנסות וחובות של מס רכוש שנשארו, הם שעבוד ראשון לפי ס' 11(א)(1).
ב. מס רכישה-ס' 9(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי, במכירת זכות במקרקעין, הרוכש חייב לשלם מס רכישה.
ג. היטל השבחה-היטל אשר הועדה המקומית לתו"ב מטילה כאשר היא מאשרת תוכנית המשביחה את ערך הנכס, מגדילה זכויות בנייה וכיו'. האם היטל השבחה נכנס תחת ס' 11א? כב' הנשיאה בחיפה, בלהה גילאור קבעה שהיטל השבחה הוא לא מס המגיע ממקרקעי הסרבן. היטל השבחה אינו מס מכיוון שהוא נגבה בידי הועדה המקומית לתו"ב, ולא בידי המדינה, ולא בידי רשו"מ. על כן, לא יכול להיחשב כמס, אם והוא לא מס זה לא יכול להיכלל בס' 11(א)(1) לפק' המיסים גבייה, זו לא העמדה המקובלת בכל בתי המשפט ועדיין אין על זה פסיקה של העליון. עכשיו יש בעליון ערעור בענין היטל השבחה.
2. עיכבון- מזכה נושה לעשות דין לעצמו ולעכב בידיו נכס כערובה לחיוב עד לסילוק החיוב. זכות זו מעוגנת במס' חוקים בחקיקה האזרחית: חוק חוזה קבלנות, חוק החוזים תרופות, חוק השומרים, חוק השליחות, חוק הנאמנות, חוק המיטלטלין. היתרון הגדול, הוא לאו דווקא בכוחו של הנושה לעכב את הנכס אצלו, אלא, העובדה כי החוק מכיר בו כזכות המקנה לנושה עדיפות פירעון לעומת יתר הנושים, גם במקרה של חדלות פירעון. לעיכבון יש 2 רציונאלים:
v לאפשר תקינות של חיי המסחר- קבלנים ונותני שירותים לא יחששו לבצע עבודות כאשר הם יודעים שיש להם בטוחה, נכס שהם מחזיקים כבטוחה לתשלום החוב. עכבון הוא בטוחה לפי ס' 2 לפש"ר.
v השבחה- בעל המוסך השביח את הנכס בשווי העבודה, השווי שכ"ט, ולכן כאשר אני משלם לו את שכ"ט לא נגרע מהנכס כי הנכס בלי העבודה שהשקיע היה שווה הרבה פחות. אם האוטו בלי הגיר שווה 20 אלף ועם הגיר שווה 30 אלף ושכ"ט 10 אלף, אזי בין אם אשלם לבעל המוסך ובין אם לאו- לא נגרע ממני, מכיוון שהוא מקבל את ההשבחה. נגזר מכך אחד הכללים של עיכבון- אם שחררתי מידי את הנכס פוקעת זכות העיכבון. הוא לא יכול לעכב את הנכס פתאום בגין תיקונים קודמים, זכות העיכבון תהיה אך ורק בגין אותה החלפת גיר שביצע בזמן החזקת הרכב, ולא בגין תיקונים קודמים שלאחריהם שחרר את הרכב.
אמרנו שצריך להגיש תביעה כדי לממש את הנכס- ואי אפשר להגיש תביעה נגד חברה בפירוק? ס' 267 לפק' החברות- אי אפשר להגיש תביעות נגד חברה בפירוק ולכן, כאשר חברה נמצאת בפירוק ויש גורם שמעכב נכס מנכסיה, אזי הוא יגיש למפרק תביעת חוב, ויציין שהוא מעכב נכסים עד לתשלום החוב. שוחררה.
בפרקטיקה: בדר"כ המעכב משחרר למפרק את הנכס המעוכב כדי שהנכס ימומש וקובעים שהוא משמר זכויות בכספים שיתקבלו כאילו הוא לא ויתר על זכות העיכבון. הבסיס להסדר חריג זה מקורו בפס"ד אאורליה לייבוביץ' נ' גדעון אוברזון- לייבוביץ תפרה בגדי ים עבור אוברזון. היא היתה מקבלת משלוחי בדים, תופרת ומעבירה הלאה את הסחורה. משלוח אחד, משלוח שני ובאחת הפעמים הבאות היא עיכבה כנגד מה שחייבים לה גם כנגד הפעמים הקודמות שבהן שחררה את הסחורה. בביהמ"ש נקבע כחריג שאם רואים רציפות של עסקאות בין הצדדים, כך שהיה מקובל לשחרר מפעם לפעם את הסחורה, ללא ויתור על זכות העיכבון אזי יש מקום לחריגים בענין זה, כלומר אפשר יהיה להכיר בזכות העיכבון גם אם הסחורה שוחררה.
3. שעבוד קבוע (ספציפי)- הוא שעבוד על נכסים ידועים ומוגדרים בזמן יצירתו, כאשר זהות הנכסים אינה משתנה במשך תקופת השעבוד, כגון משכון / משכנתא. נושה מובטח בשעבוד ספציפי, הוא בעל זכות קניינית בנכס והוא רשאי להיפרע מלוא חובו. שעבוד ספציפי גובר על שעבוד צף קודם (אלא אם היתה תניה מגבילה).
רישום- כאשר חברה רוכשת נכס מקרקעין ולא אדם פרטי, הבנק ירשום את השעבוד בשני מרשמים: רשם המקרקעין ורשם החברות. כאשר נוציא תדפיס רשם החברות לגבי חברה, נראה שהחברה שעבדה לטובת הבנק דירה כך וכך. אותו דבר כאשר חברה רוכשת רכב והבנק מלווה לה כספים: רשם החברות ומשרד הרישוי, אם זה טרקטור- רשם רישוי הנדסי. תמיד הרישום יהיה כפול. מה קורה אם לא רושמים ברשם החברות את השעבוד? ס' 188 לפק' החברות- קובע ששעבוד שלא נרשם ברשם החברות אין לו תוקף כלפי המפרק וכלפי יתר הנושים של החברה (לא פוגע בהתחייבות של החברה). הנושה יסווג כנושה רגיל. את השעבוד חובה לרשום תוך 21 ימים מיצירת השעבוד, כאשר השעבוד נרשם במועד התוקף שלו רטרואקטיבי למועד יצירת השעבוד- המועד שרשם בחוזה. אם נרשם באיחור- מועד הרישום בפועל. פס"ד מנחה –אלקול נ' שלמה נס.
4. שסל"ן- שעבוד ספציפי לרכישת נכס, נושים שהלוו כסף לרכישת אותו נכס, יגברו גם על שעבוד צף עם תניה מגבילה, ובלבד שכספי ההלוואה שימשו לרכישת הנכס, והשעבוד נרשם כדין. ס' 169(ד) לפק' החברות- "על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, "אשראי"- לרבות מתן התחייבות כספית.
תנית שימור בעלות- משקפת הסכמה חוזית בין הספק ללקוח, לפי הסכמה זו, הבעלות בסחורה תעבור מהספק ללקוח רק לאחר תשלום התמורה בגין הסחורה. כאשר תניה זו:
v מוסכמת על הספק והלקוח
v משקפת את כוונתם בעת ההתקשרות
היא משדרגת את הספק ממעד של "נושה בלתי מובטח" למעמד של מעין "נושה מובטח", לעיתים מעמדו אף קודם למעמדם של הנושים המובטחים בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, בהתקיים התנאים המתאימים, ניתן לעקוב אחר התמורה אשר נתקבלה אצל הלקוח עבור הסחורה שנמכרה לצדדים שלישיים, ולקבלה בקדימות לשאר הנושים.
נושים בדין קדימה-
סכום
|
מקור
| |
דין קדימה-שכר
|
23,800
|
קופת הפירוק*
|
דין קדימה- פיצויים
|
11,200
|
קופת פירוק*
|
גמלת פירוק
|
108,000
|
ביטוח לאומי
|
v עובדים -
· היתרה: חוב לא מובטח
· בנוסף לאמור, לעובד יש זכות על הכספים שהופרשו לפיצויים לקרנות
· גמלת פירוק קיימת רק כאשר יש צו פירוק
· ביטוח לאומי חוזר לקופה כנושה לא מובטח
v ניכויים- חובות מס (שנה אחורה), ארנונה (שנה אחורה), שכר דירה (שנה אחורה).
שאלה- להלן פירוט נושים של חברה: עובדים 2 מיליון ₪ ,ספקים 3 מיליון ₪ , משכיר נכס 0.5 מיליון ₪ , מס הכנסה 0.3 מיליון ₪ ,חוב ארנונה 0.2 מיליון ₪ , חוב למע"מ 0.4 מיליון ₪ ,בנקים אשר מובטחים בשיעבוד צף 10 מיליון ₪ . סדרו את הנושים הנ"ל לפי סדרי בקדימויות הקבועים בחוק.
הרמב״ם אומר שיש שתי תופעות של גרימה ישירה:
הרמב״ם אומר שיש שתי תופעות של גרימה ישירה:
מאמרים פרי עטם של צוות משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד לאה אביב
1. העובדה שהאדם שסילק כרים וכסתות, סילק את המגן ובידי כך הוא לא משנה את פני הארץ אלא מסלק את המונע= גרימה ולכן חייב. הרי״ף טען כי הרמב״ם פוטר בגין גרימה עקיפה אך כאן הגרימה היא ישירה. לעומתו רבה פטר.
2. הרמב״ם הרחיב את ההלכה כי מעשה סילוק המגן, ולא רק המעשה עד לסילוק המגן, נגזר מהרעיון של גרימה עקיפה ולכן משנה את ההלכה וקובע כי חייב.
בעצם יש 3 גורמים:
- עשייה, פעולה ראשונה עד לגורם המנתק ולכן לא ניתן לייחס את העשייה.
- גרימה, הפעולה האחרונה שגרמה לתוצאה הסופית, לאחר הגורם המנתק.
- גורמים חיצוניים שלא קשורים אלי.
הרמב״ם טען שיש להרחיב את האחריות גם על גורם המעשה הראשון. מסקנת הרמב״ם ע״פ התלמוד היא שגרמא בנזיקין= חייב ולכן נחייב על המעשה הראשוני.
(ח) הזורק כלי של חבירו מראש הגג על גבי כרים וכסתות של בעל הכלי וקדם בעל הכלי והסיר הכרים הזורק חייב שזריקתו היא הגורם הראשון לשבירת הכלי, ואם קדם אחר וסלקן שניהן חייבין הזורק והמסלק ששניהם גרמו לאבד ממונו של זה.
/השגת הראב"ד/ הזורק כלי וכו' הזורק חייב. א"א [=אמר אברהם] לא ראיתי שיבוש כזה והזורק לעולם פטור, דפסיקי גיריה [=נפסקו חיציו] והמסלק אם הוא כדברי הרב חייב ואם כדברי אחרים פטור כדכתיבנא [=כאשר כתבנו].
לא משנה מי סילק את רשת הביטחון- הזורק כלי חברו ואחר סילק את הכרים>
- הזורק הראשון חייב, הוא מניע את המנגנון מכיוון שהוא גרם לשבירת הכלי.
- מסלק הכרים חייב, כי יש בפעולתו הבודדת יצירת נזק.
הראב״ד מנגד, טען כי הזורק הראשון פטור והמסלק חייב, מכיוון שהגרימה עצמה מנתקת ע״י ״כלו חיציו״= נפסקו חיציו, הזורק הראשון לעולם פטור מכיוון שהייתה קיימת הגנה מפני נזק. החיצים התעייפו ולכן המסלול השתנה ולכן המסלק גרם לנזק, והרי שעל גרימה חייבים.
(ט) וכן השורף שטרותיו של חבירו חייב לשלם כל החוב שהיה בשטר, שאע"פ שאין גוף השטר ממון הרי גרם לאבד הממון, ובלבד שיודה לו המזיק ששטר מקויים היה וכך וכך היה כתוב בו ומחמת ששרפו הוא שאינו יכול לגבות החוב אבל אם לא האמינו אינו משלם לו אלא דמי הנייר בלבד.
(י) וכן ראובן שהיה נושה בשמעון ומכר השטר ללוי וחזר אחר שמכרו ומחלו לשמעון, הרי נפטר שמעון כמו שיתבאר במקומו ונתחייב ראובן לשלם ללוי כל מה שבשטר, שהרי גרם לו לאבד השטר והרי הוא כמי ששרפו, וכן אם מחלו יורש ראובן משלם המוחל מן היפה שבנכסיו.
(יא) וכן העושה עבדו אפותיקי וחזר ושחררו חייב המשחרר לשלם לבעל החוב שהרי הפקיע שעבודו וגרם לאבד ממונו, וכופין את בעל החוב גם הוא לשחרר העבד כדי שלא יפגע בו ויאמר לו עבדי אתה.
וכן הדוחף מטבע חבירו ונתגלגל וירד לים חייב לשלם, וכן הצורם אזן הפרה חייב לשלם שהרי גרם לפחות דמיה, וכן המרקע דינרי חבירו והעביר צורתן חייב לשלם משום גורם, וכן כל כיוצא באלו הדברים.
(יב) הזורק כלי מראש הגג לארץ ולא היה תחתיו כלים וקדם אחר ושברו במקל כשהוא באויר קודם שיגיע לארץ, הרי זה האחר פטור שלא שבר אלא כלי שסופו להשבר מיד בודאי ונמצא כשובר כלי שבור ואין זה כגורם, וכן כל כיוצא בזה פטור.
מי סבור שחייבים בדין גרימא?
46. רמב"ם סנהדרין ו
(א) כל דיין שדן דיני ממונות וטעה אם טעה בדברים הגלויים והידועים כגון דינין המפורשין במשנה או בגמרא חוזר הדין ומחזירין הדבר כשהיה ודנין בו כהלכה, ואם אי אפשר להחזיר כגון שהלך זה שנטל הממון שלא כדין למדינת הים, או שהיה אלם או שטמא דבר טהור או שהורה בכשרה שהיא טריפה והאכילה לכלבים וכיוצא בזה הרי זה פטור מלשלם, אף על פי שגרם להזיק לא נתכוון להזיק.
- ר׳ מאיר טען שהמומחה פטור מכיוון שטעה בדברים שידועים לנחלת הכלל, ולכן לא יגרם נזק. אם המומחה טעה טעות מהותית בפסק דין- יהיה חייב בנזיקין.
- רמב״ם טען בהלכות סנהדרין כי כל דיין שדן בדיני ממונות וטעה, הטעות משנה את התוצאה ולכן יש לחזור לדיון נוסף. אם אי אפשר לחזור לדיון, יש לבחון את גורם ה״כוונה״>
(ד) אבל מי שאינו מומחה ולא קבלו אותו בעלי דינין אע"פ שנטל רשות הרי זה בכלל בעלי זרוע ואינו בכלל הדיינין, לפיכך אין דיניו דין בין טעה בין לא טעה וכל אחד מבעלי דינין אם רצה חוזר ודן בפני בית דין, ואם טעה ונשא ונתן ביד חייב לשלם מביתו וחוזר ולוקח מבעל דין זה שנתן לו שלא כהלכה, ואם אין לו להחזיר או שטמא או שהאכיל דבר המותר לכלבים ישלם כדין כל גורם להזיק שזה מתכוין להזיק הוא.
• מי שאינו מומחה ואין לו הסמכה להיות שופט- הרי שהוא מזיק, ולכן אם טעה הוא ישלם כדין כי הוא התכוון להזיק.
• עם זאת, כאשר הוא טעה בדברים גלויים וידועים, הרי שאין כוונה ולכן פטור.
47. רמב"ם חובל ומזיק ו
(א) המזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם, בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד, כיצד, נפל מן הגג ושבר את הכלים או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם, שנ' ומכה בהמה ישלמנה ולא חלק הכתוב בין שוגג למזיד.
(ד) היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה, אם לא היתה מהודקת וחזקה חייב ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה הרי זה פטור שזו מכה בידי שמים היא, וכן כל כיוצא בזה, וכל אלו הדברים ברשות הניזק אבל ברשות המזיק פטור עד שיתכוין להזיק כמו שביארנו.
/השגת הראב"ד/ ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה הרי זה פטור שזו מכה בידי שמים היא. א"א [=אמר אברהם] תמה אני מאי שנא אונס זה מרוח שאינה מצויה ומן הישן ובגמרא משמע דלא איתלע אונס דאי איתלע לאו אונס [=במקרה שהשליבה אינה מתולעת זה נקרא אונס, ובמקרה שהיא מתולעת אין זה אונס].
כאשר אדם עולה על סולם חדש ומחוזק, והוא נשבר> הרי שלא ניתן היה לצפות את הנזק ולכן המכה ניתנה ״בידי שמיים״ והאדם יהיה פטור,
אך כאשר הסולם היה ישן ועשוי מעץ> הרי שהייתי אמורה לצפות את הנפילה ולכן האחריות היא עלי.
סיכום הרמב״ם
* על פעולה= חייבים תמיד אדם מועד לעולם.
* על גרימה= יש מעמד נפרד:
- אם יש צפיות כלשהי- כוונה או תוצאה טבעית של מעשה, הרי שהאדם יהיה חייב על כל מעשיו, כך האדם הראשון יהיה חייב בגין כל הגרימות- הישירות והעקיפות.
- אך אם לחלוטין התוצאה בלתי צפויה, ניתן לייחס את תוצאות המעשה אל העשיה הראשונה. מדובר ב״מעשה בידי שמיים״ ולכן כאשר מדובר בגרימה עקיפה, בדיני אדם פטור אך חייב בדיני שמיים.
לרמב״ם בספרו ״מורה נבוכים״ יש גישה מיוחדת על השגחה אלוהית על העולם, לפיו אלוהים משגיח יותר על מי שיותר אכפת לו, ופחות על מי שפחות אכפת לו, כך שעל בני אדם אכפת לו במיוחד ולכן משגיח עליהם יותר מאשר על חיות. הפסוק העיקרי הוא ״פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון״.
הרמב״ם מתמודד עם פסוקי חז״ל שמתמקדים בהשגחה פרטית על כל פרט וחפץ בעולם כולו.
הרמב״ם טען כי מבחינת תוצאות המעשה, האדם הראשון אחראי על כל התוצאות שהיה יכול לצפות, ולכן במישור התיאולוגי המעשה הראשון אחראי.
הירשם ל-
רשומות (Atom)