יום שני, 29 בנובמבר 2010

מאמרים משפטיים - הגבול של החופש להתבטא

משמעות הניצול לרעה של חופש הביטוי

על ידי: עורך דין נועם קוריס
חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).
למרות העדר גבולות חופש הביטוי, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר ולאמירת דברים שאינם אמת כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.
בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:
"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."
הנשיא דאז, כבוד השופט אהרון ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.
נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."
בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"
המסקנה הנובעת מההלכות הנוגעות לחופש הביטוי הנה שכאשר בית המשפט אוסר על התבטאויות או מעשים מסוימים, הרי שאלו מלמדים על ניצול לרעה של חופש הביטוי ועל פגיעה באינטרס הציבורי ולמשל בנסיבות פס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, שם הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד
הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות',
אודות כותב המאמר
עו"ד נועם קוריס - משרד עורכי דין

*הכותב הנו עורך דין העוסק בגביית חובות, בעריכת חוזים ובאכיפתם, במשרד "נועם קוריס ושות'- משרד עורכי-דין ומגשרים", טל 077-7060058 פקס 077-7060058
ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' באמצעות אתר האינטרנט www.kurislaw.com או באמצעות טל' 0777060058.
(Reader.co.il SC #85859)
מקור המאמר - http://www.reader.co.il/article/85859/משמעות-הניצול-לרעה-של-חופש-הביטוי

יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

השוואה בינלאומית בדיני האתיקה של עורכי דין


השוואת מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל/

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה של לשכת עורכי הדין, אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת לשכת עורכי הדין עצמה, כנרתמת לאגד ולהגן על מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת, לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
 אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסויימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא  מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולות גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דין שניתן בעפא080426/05 לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו דרך קבע בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי דין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  

המצב ההשוואתי בעולם, עידן הגלובליזציה כאשר נתונים השוואתיים מהעולם מלמדים גם הם, כי במדינות הדמוקרטיות מוכרת ההבנה והצורך בהגנה על עורכי הדין שזור במוסדות השלטון ובמנגנוני השלטון.

בלגיה
         פרקליטים בשירות הציבורי הנחשדים בעבירות משמעת נתונים לשיפוט משמעתי ואפשר להטיל עליהם סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, השעיה עד לפרק זמן של שנה ושלילת רשיון לתקופה מוגבלת.
         סנקציות אלו יוטלו גם כאשר הפרקליטים התרשלו בתפקידם ופגעו במערכת הצדק וכאשר הם הפרו את חובת הסודיות.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא קלה (אזהרה או נזיפה), ייזום את ההליכים המשמעתיים הממונה על הפרקליט, והוא אף יחקור את המקרה ויכריע בו.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא חמורה (השעיה או שלילת רשיון), המועצה הלאומית למשמעת (National Council for Discipline), שהיא גוף עצמאי, תחקור את המקרה ותמליץ על הטלת עונשים.
         השיפוט הפלילי
         שופט של בית-המשפט לערעורים חוקר את החשדות הפליליים נגד פרקליטים בשירות הציבורי. גם את שאר ההליכים הפליליים נגד פרקליטים אלו מנהל שופט של בית-המשפט לערעורים, ובית-משפט זה אף פוסק את דינם.
         להשלמת התמונה, נציין כי המועצה הגבוהה לצדק (Conseil Superieur de la Justice) דנה בתלונות שעניינן פגמים מערכתיים במערכת המשפט. כאשר תלונה מסוג זה מוגשת, ועדת המחקר והייעוץ של המועצה (Commissions d'avis et d'enquete) תגיש את המלצותיה לפתרון הבעיה לשר המשפטים. המועצה אף רשאית מיוזמתה להגיש לשר המשפטים פתרונות לשיפור המערכת המשפטית.
 
         שבדיה
         הליכים משפטיים ומשמעתיים כנגד פרקליטים בשירות הציבורי מוסדרים בשבדיה בהנחיות התובע הראשי (Instructions of the Prosecutor-General), הנוגעות לטיפול בדיווחים נגד פרקליטים ושופטים (Handling of Reports against Prosecutors and Judges).
         לפי ההנחיות האלה, התובע הראשי עצמו יברר תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים המכהנים כמנהלים של זרועות התביעה הציבורית (כמו פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות) או פרקליטים העובדים במשרדו של התובע הראשי, והוא שיטפל בהן.
         תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים אחרים בשירות הציבורי יטופלו תחילה על ידי מנהל זרוע התביעה הרלוונטית. הוא יעשה חקירה ראשונית ויחליט בסופה אם דרושים צעדים נוספים. אם החליט כי יש להתחיל חקירה מקדמית או לדווח לוועדת המשמעת הארצית (National Disciplinary Board) – המקרה יועבר לטיפולו של התובע הראשי. הסנקציות שוועדת המשמעת הארצית רשאית להטיל הן אזהרה והפחתה בשכר.
         גופים נוספים המוסמכים לטפל בתלונות ובחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים בשירות הציבורי הם נציב תלונות הציבור של הממשלה (Chancellor of Justice) ונציב תלונות הציבור של הפרלמנט (Parliamentary Ombudsman). הנציבים רשאים לפעול כתובעים מיוחדים ולהגיש כתבי אישום כנגד נושאי משרות ציבוריות אשר נחשדים בעבירות פליליות, ורשאים להעביר את העניין גם לוועדת המשמעת הארצית לשם הטלת סנקציה משמעתית או כדי שתביע את דעתה בנושא.   
         נציב תלונות הציבור של הפרלמנט נבחר בפרלמנט לכהונה של ארבע שנים, ורשאי להיבחר שנית. הנציב עצמאי בפעולותיו, והממשלה על רשויותיה אינה רשאית להתערב בתפקידו. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציב נגד כל עובד ציבור.
         נציב תלונות הציבור של הממשלה הוא עובד ציבור א-פוליטי, והממשלה ממנה אותו לתקופה בלתי מוגבלת.
         בדוח הממשלה לשנת 2003 הוצע כי ההחלטה להתחיל חקירה מקדמית נגד פרקליט וההחלטה לפתוח נגדו בהליכים פליליים תהיינה בידי נציב תלונות הציבור של הממשלה. הצעה זו נתונה כיום בהליכי חקיקה במשרד המשפטים.

         דנמרק
         השיפוט המשמעתי
         ועדת התלונות על עורכי-דין (The Lawyers Complaints Board), שהקימה לשכת עורכי-הדין של דנמרק ( Danish Bar and  Law  Society) היא הגוף המופקד על בירור תלונות נגד עורכי-דין (גם במקרה זה לא נמסר מידע ספציפי בעניין פרקליטים בשירות הציבורי). 
         ועדת התלונות פועלת בעצמאות מוחלטת, ולשכת עורכי-הדין אינה רשאית להתערב בהחלטותיה.
         לנוכח ביקורת ציבורית שלפיה לא ראוי שבוועדה חברים עורכי דין בלבד, שונה הרכבה בשנת 1982, וכיום יש בה 18 חברים, ובהם שלושה שופטים, תשעה עורכי-דין פעילים וחמישה נציגי ציבור. יושב-ראש הוועדה הוא שופט עליון, וקולו מכריע. אין בכוחם של תשעת עורכי-הדין לזכות את העורך דין הנידון כאשר שאר חברי הוועדה אינם מסכימים לזיכוי.
         ועדת התלונות מוסמכת לדון במקרים של הפרת כללי האתיקה המקצועית וכן בענייני שכר טרחה. תלונה תתברר תחילה בוועדה המחוזית (Board of the Local District), וזו תיתן את המלצותיה לוועדת התלונות. ועדת התלונות אינה כפופה להחלטות הוועדה המחוזית, והיא רשאית להחליט כראות עיניה ולהטיל סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, קנס עד סכום של 27,000 יורו ושלילת רשיון. החלטה זו של ועדת התלונות ניתנת לערעור בפני בית-המשפט לערעורים (Court of Appeal).
         במקרים שבהם התנהגות עורך-הדין מגיעה עד כדי מעילה (embezzlement), תבקש התביעה את שלילת רשיונו של עורך-הדין המועל בבית-משפט פלילי רגיל (ordinary criminal court),[1] ולא תוגש תלונה לוועדת התלונות.     
לסיכום
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובתיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.


[1]  יצוין כי הקוד הפלילי של דנמרק קובע שהתנאי לשלילת רשיון עריכת-דין הוא ספק בדבר יכולתו של עורך-הדין למלא כראוי את חובותיו כעורך-דין, או כאשר עצם טיבה של העבירה שעבר עורך-הדין מעידה על כל מי שעבר עליה שאין לתת בו אמון עוד. ככלל, מעילה תוביל לשלילת רשיון, ואילו עבירות אשר אינן קשורות במישרין בעריכת-הדין לא יובילו לסנקציה זו.

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

נועם קוריס

ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...נועם קוריס » אהבתי
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...נועם קוריס » עורכי דין
בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה ...נועם קוריס » 2010 » נובמבר
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים עע"ם 8796/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערערת: ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10636/02 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל העותרים: 1. ...נועם קוריס » משרד עורכי דין
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...נועם קוריס | עמוד 3
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...נועם קוריס | עמוד 2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד
השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים, היזק לרכוש וחבלה בכוונה ...
השופט א' גרוניס: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים , נתן ביום 8.4.2010 פסק דין ארוך ומקיף במסגרת ערעור וערעור ...
העתירה שלפנינו הוגשה בשמן של שתי עותרות, אזרחיות זרות, אשר בפברואר 2010 נעצרו ברמאללה, המצויה בשטח A, הועברו לישראל והוחלט להרחיקן מישראל ...נועם קוריס » Blog Archive » 7757/10 – יעקב אליאס נ. כב' השופט משה ...
השופט ח' מלצר: 1. העותר הוא התובע ב-תא"ק 10965-09-09 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (להלן: ההליך האזרחי). ככל שניתן להבין מן העתירה, ... קוריס » Blog Archive » 133/10 – צביאל רופא נ. מר בנימין ...
הנשיאה ד' ביניש: העתירה שלפנינו הינה לקבלת סעד מבית משפט זה שיורה לבטל את "הסדר האזוריות" בכל הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי המאפשר אשפוז של חולה רק ...
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...נועם קוריס | נועם קוריס
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...נועם קוריס עורך דין | נועם קוריס
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...admin | נועם קוריס
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...נועם קוריס | נועם קוריס
כתיבת תגובה לבטל. האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים. שם *. אימייל *. אתר. התגובה שלך. תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> ...שלום עולם! | נועם קוריס
שלום, זו תגובה. כדי למחוק תגובות, צריך רק להכנס למערכת, ולהציג את התגובות של הפוסט. שם יש אפשרויות למחיקה ועריכה של תגובות. ...נועם קוריס
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. ...נועם קוריס » 2010 » נובמבר
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7757/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' דנציגר העותר: יעקב ...נועם קוריס » כללי
בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה ...נועם קוריס » אינטרנט
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...נועם קוריס
מתי משלוח דואר זבל יכול להגיע לכדי הטרדה וניצול לרעה של חופש הביטוי/ ארז פרסי, עו"ד, משרד נ. קוריס ושות' עורכי דין לאחרונה נחשפה פרשה מדאיגה ...
נועם קוריס » אודות
ארכיון. 2010. קטגוריות. אהבתי (3); אינטרנט (5); ארכיון (70); כללי (70); כתבות (3); משרד עורכי דין (4); נועם קוריס (5); עורכי דין (69); פייסבוק (3) ...
נועם קוריס » 2010 » נובמבר
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7757/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' דנציגר העותר: יעקב ...
נועם קוריס | עמוד 3
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
נועם קוריס » כללי
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7757/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' דנציגר העותר: יעקב ...
נועם קוריס | עמוד 2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
נועם קוריס » פייסבוק
בית המשפט קבע: לבקשת עורכי דין נועם קוריס ושות' ניתן צו הטרדה מאיימת נגד מטרידן ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים. בהחלטה שהותרה לפרסום בימים ...
נועם קוריס » אינטרנט
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...
נועם קוריס » ציטוטים
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...
נועם קוריס » אהבתי
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...

הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...
נועם קוריס » צור קשר
צור קשר. ארכיון. נובמבר 2010. קטגוריות. אהבתי (1); אינטרנט (2); ארכיון (67); כללי (67); כתבות (1); משרד עורכי דין (1); נועם קוריס (2); עורכי דין (66)
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...
נועם קוריס » משרד עורכי דין
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...
השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים, היזק לרכוש וחבלה בכוונה
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/. ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות' , עורכי דין. התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים
השופט א' גרוניס: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים , נתן ביום 8.4.2010 פסק דין ארוך ומקיף במסגרת ערעור וערעור ...
השופט א' א' לוי: בתאריך 28.12.09, בעת שנהג ברכב שבבעלותו, נמצא המערער מחזיק באקדח טעון בתחמושת במצב נצור, מבלי שהיה מורשה לכך. המערער הודה בעובדות שיוחסו לו ...
העתירה שלפנינו הוגשה בשמן של שתי עותרות, אזרחיות זרות, אשר בפברואר 2010 נעצרו ברמאללה, המצויה בשטח A, הועברו לישראל והוחלט להרחיקן מישראל ...
השופט ח' מלצר: 1. העותר הוא התובע ב-תא"ק 10965-09-09 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (להלן: ההליך האזרחי). ככל שניתן להבין מן העתירה, ...
הנשיאה ד' ביניש: העתירה שלפנינו הינה לקבלת סעד מבית משפט זה שיורה לבטל את "הסדר האזוריות" בכל הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי המאפשר אשפוז של חולה רק ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 333/10. Read full article | No Comments · 8445/06 – סטיבן זלצמן נ. ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בג"ץ 10636/02. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10539/09. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7899/10 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: יצחק ...
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10539/09. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
השופטת ע' ארבל: לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים

נועם קוריס

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד- בית משפט פסק- ניתן צו הטרדה מאיימת נגד ערן ורד !


בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד (ה"ט 30520-09-10), כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.
,
ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו טען ורד, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.
בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של ערן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי