הליכי הוצאה לפועל חוסים תחת כנפי הגנת הפרסום המותר הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע...

             רעא 1104/07 עו"ד פואד ח'יר נ' עו"ד עודד גיל,  סג (2) 511:

"פרסום המקיים את היסודות הנקובים בסעיף-קטן (5) – או בכל אחד מסעיפי המשנה האחרים של סעיף 13 – הוא פרסום "מותר" שאינו מהוה עילה למשפט פלילי או אזרחי. במשקפיים של חוק איסור לשון הרע, פרסום כזה בא בגדר "פריבילגיה מוחלטת" שאיננה מסויגת בדרישות של אמיתות הפרסום או תום-הלב בפרסום (ראו ע"א 348/85 בן ציון נ' הוצאת מודיעין בע"מ, פ"ד מב(1) 797 (1988)). לשון החוק בעניין זה ברורה: פרסום בנסיבות המנויות בסעיף-הקטן "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי". עם זאת, חלק מן השופטים בערכאות הדיוניות – ובכלל זה השופטים שישבו בדין במקרה שלפנינו – הציבו להגנה המוחלטת סייג פסיקתי. האם גישה זו בדין יסודה? כפי שיתברר, תשובתי לשאלה זו היא בשלילה. "

...

"סעיף 13 קובע "הגנות מוחלטות" ...אחת מן ההגנות המוחלטות – זו הקבועה בסעיף 13(5) לחוק – מתירה פרסום הכולל לשון הרע שנעשה על-ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד...ניתן לומר כי המונח "הגנה מוחלטת" יש בו חוסר דיוק מסוים שהרי ההגנה מותנית בהתקיימות התנאים הנקובים בסעיף. אולם סעיף 13, בניגוד לסעיפי ההגנות השכנים (סעיפים 14 ו-15), אינו מותנה בדרישה של אמיתות הפרסום או בדרישה של תום-לב...משמעות הדבר היא שגם פרסום כוזב, שנעשה שבלא בתום-לב (ואף בזדון), לא יהוו עילה למשפט פלילי או אזרחי...

אולם התפיסה המשתקפת בחוק איסור לשון הרע היא שאין להגביל את ההתבטאויות תוך כדי ההליך המשפטי באמצעות חוק זה... לאור חשיבותה של ההגנה נקבע כי ההגנה שבסעיף 13(5) תחול לא רק על דברים שנאמרים באולם המשפט אלא היא חלה על "כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה".

אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, יוצא למעשה, כי גם לו יעמוד התובע בנטל ההוכחה הרובץ לפתחו, לפיו הנתבעות פתחו כנגדו תיק הוצל"פ שלא כדין, טענה המוכחשת כשלעצמה וניכר שהתובע לא ישכיל לעמוד בה, הרי שעדיין עומדת לנתבעות הגנה במסגרתה, פתיחת הליך בלשכת ההוצאה לפועל, הוא הליך משפטי, הליך אשר באמצעות גורם מעין שיפוטי לרבות ההליכים הננקטים במסגרתו ו/או חוסים תחת כנפי הגנת הפרסום המותר הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

  נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס

סמכויות בית משפט השלום במסגרת תביעת לשון הרע

ת.א 3840/06 (השלום ראשל``צ) שטיינברג ליאה נ` תפוז אנשים בע``מ - פורטל אינטרנט:

"אין אני שותף לדעתם של חבריי השופטים המלומדים כב` השופטת דר` אגמון-גונן וכב` השופט לבנוני.

סמכותו העניינית של בית משפט השלום נקנית אם הענין הנדון מצוי בתחום העניינים המפורטים בסעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. נושאים/עניינים שאינם בסמכותו העניינית של בית המשפט, הנם - על-פי סעיף 40 - בסמכותו של בית המשפט המחוזי.

צו העשה אותו ביקשה התובעת אינו ניתן להערכה כספית ועל כן הסמכות לתיתו מסורה לבית המשפט המחוזי מכח סמכותו השיורית.

(ראה בנדון רע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ` רחל שורץ פד"י נג (1) 670).

העובדה שהבקשה אמורה "להקדים הגשת תובענה לפי חוק איסור לשון הרע", שיתכן ותהיה בסמכותו של בית המשפט (אם יתקבל הסעד המבוקש עתה), אינה הופכת את העתירה הנוכחית, כעתירה שבתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום.

על אחת כמה וכמה, נכונים הדברים כאשר התובעת מציינת כי את התובענה העתידית היא אמורה להגיש "כנגד מפרסם דברי הבלע" ולא כנגד הנתבעת.

ללמדך, כי הסעד המבוקש בתובענה/בעתירה הנוכחית הוא הסעד העיקרי והסופי כלפי נתבעת זו. סעד עיקרי זה - שאינו ניתן להערכה כספית - הנו בסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי. בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בסעד המבוקש.

אין אני מקבל את הדעה כי סמכותו של בית משפט השלום לדון בעתירה זו, מקורה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט. סעיף זה אמנם קובע כי "כל בית המשפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו", אולם סמכות זו אשר הוענקה לבית המשפט צריכה להיות ב"ד` אמות" הסמכות שהוענקה מלכתחילה לבית המשפט, ורק במסגרת תחומי הסמכות הכלליים של אותו בית משפט. השאלה איזו ערכאה מוסמכת ליתן את הסעדים על-פי סעיף 75 לחוק, מוכרעת על-פי סמכותו העניינית של בית המשפט. סעיף 75 לחוק, אינו עומד עצמאית ואינו מעניק סמכויות ענייניות נוספות על אלו הקבועות בחוק. מטרתו של סעיף 75, לאפשר לבית המשפט בפניו הוגשה תובענה/עתירה בסמכות עניינית, להעניק את אותם הסעדים המופיעים בסעיף זה. לאמור, בשלב ראשון יש לבדוק אם התובענה/העתירה הוגשה לבית המשפט המוסמך עניינית לדון בתובענה זו. רק לאחר מכן ניתן לעתור לסעדים המפורטים בסעיף 75 לחוק.

ראה לענין זה:

רע"א 7551/00 יהויכין פוקס נ` אלברט קצנלנבוגן. פ"ד נו(1), 253.

עא"ח (ביה"ד הארצי לעבודה) 6/03 מדינת ישראל נ` בוקה ולריו ואח`. תק-אר 2004 (1), 64.

ה"פ (מחוזי י-ם) 288/95 בורלא יוסף ואח` נ` נופית, ים אילת ניהול (1988) בע"מ. דינים מחוזי כרך כ"ו(4), 581.

בש"א (שלום ת"א) 173201/06 אשר לוי נ` בזק בינלאומי בע"מ ואח`. (פורסם בנבו)

ת.א. (שלום ת"א) 53550/05 בש"א 184488/05 ידיעות אינטרנט שותפות רשומה ואח` נ` בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח`. דינים שלום, כרך ע, 229.

תמ"ש (רמת גן) 53364/98 לזניק ביאטריס נ` לזניק מריו ואח`. דינים משפחה,    כרך א`, 061.

ת.א. (שלום י-ם) 8388/05 מיכאל פליישמן נ` האפוטרופוס הכללי. פדאור  (לא פורסם) 05 (27), 451.

ת.א. 58756/04 (שלום ת"א) מוניות הדר לוד בע"מ ואח` נ` אר.אם. אלקטרוניקה בע"מ. דינים שלום, כרך נז, 478.

ה"פ (שלום ראשל"צ) 282/05 גנייב דניס נ` משרד הפנים. תק-של 2005 (4).

אשר על כן ונוכח המפורט לעיל, התובענה/העתירה אינה בסמכות עניינית של בית משפט שלום.

  

מכח סעיף 79 לחוק בתי המשפט, מועברת התובענה/העתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב."