יום שני, 17 באפריל 2023

עו"ד נועם קוריס – על פשיטות של משטרת ישראל ועל פרסומים באינטרנט

עו"ד נועם קוריס –  על פשיטות של משטרת ישראל ועל פרסומים באינטרנט

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:
 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו  מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."
אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס


תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם

יום שישי, 24 במרץ 2023

כתב אישום נגד תושב שילה שיידה אבנים לעבר משאית והתעמת עם חיילים

  פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד דוד רבינוביץ', תושב שילה כבן 20, וזאת לאחר שיידה אבנים לעבר משאית פלסטינית בציר אלון והתעמת עם חיילים שהגיעו למקום.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד שרית רייך אבניאל, הנאשם יידה אבנים, יחד עם אחרים, לעבר משאית פלסטינית שנסעה באזור. כתוצאה ממטח האבנים נופצה השמשה הקדמית של המשאית ונהג המשאית עצר את נסיעתו. לאחר מכן התעמת הנאשם עם חיילים שהגיעו למקום כדי למנוע יידוי אבנים על רכבים, במסגרת העימות דחף הנאשם את החיילים.

 

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של יידוי אבן או חפץ לעבר כלי תחבורהחבלה במזיד ברכב ממניע גזעני ותקיפת עובד ציבור.

 

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על הארכת התנאים המגבילים של הנאשם, בין היתר מעצר בית מלא, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.



כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף ואח' בן היתר בגין סחיטה ועבירות כלכליות במסגרת ארגון פשיעה

 המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי (עניינים כלכליים) בתל אביב-יפו כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף מכפר ורדים, ששימש כראש ארגון פשע וכנגד שבעה חברים נוספים בארגון, נותן שירות לארגון והחברה שבבעלותו הנותנת שירותים פיננסים ושני רואי חשבון. לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, מימון ארגון פשיעה, עברות כלכליות וכו' (כל אחד על פי חלקו).

מכתב האישום שהוגש על ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי נידאל אבו לטיף עמד בראש ארגון הפשע אבו לטיף והנאשמים פאדי ערטול (ששימש כמנהל הפיננסי), ד"ר ואסים ערטול, שאדי ערטול, חאלד אבו לטיף, חאלד אסלן, מכרם טנוס ושריף ערטול, היו חברים בארגון, שלכל הפחות החל מיולי 2018 פעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית.

 

חברי הארגון, חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו, בין היתר, העמדת אשראי בהיקפים גדולים, סחיטה באיומים תוך שימוש ב"מוניטין העברייני", עבירות מס שונות, הלבנת הון בהיקפים גדולים מאוד, השתלטות על עסקים תוך שימוש בנש"פים (נותני שירות פיננסי) ורואי חשבון, שנועדו לבסס את מעמדו ועוצמתו של הארגון ולהפיק עבורו רווחים כספיים. הנאשמים חברי הארגון ביצעו פעולות מתוכננות וסדורות לקידום מטרות הארגון. חלק מהפעולות בוצעו במשותף, חלק אחר בוצע בנפרד, הכל במסגרת חלוקת העבודה הפנים ארגונית, ותוך התחשבות בתחומי האחריות והפעילות העבריינית של יתר חבריו, במקרים של התנגשות בין חברים שונים בארגון, או כאשר נוצרו בעיות עם גורמים עבריינים ואחרים מחוץ לארגון, פנו חברי הארגון לראש הארגון נידאל, שהכריע וטיפל בבעיות הללו.

 

בנוסף, הועמדו לדין כפיר לביא, אשר פעל באמצעות הנאשמת, חברת די.אי.אס קונטו בע"מ, שבבעלותו ושליטתו להעמיד אשראי לצרכים השונים של הארגון בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

בנוסף, החל משנת 2018 השתלטו נידאל ופאדי על הפעילות בנש"פ סנד ללא שדיווחו על מעמדם ועל השינוי שחל בזהות נושאי המשרה והנהנים לרשות שוק ההון. בתקופת שליטתם (2021-2018), וכחלק מהפעילות העסקית של הנש"פ, נוכו בכרטסות השונות המחאות בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים ₪. בתקופה הרלוונטית סך ההכנסות שהשמיטו נידאל ופאדי עמד על למאה מיליון ₪. כאשר, באותה תקופה הנאשמים רו"ח פריד מחול ורו"ח ניזאר ערטול ניהלו בעבור נש"פ סנד ספרים כוזבים, במזיד, בכוונה להתחמק ממסים, בהיקף שמעל 100,000,000 ₪ (כל אחד על פי חלקו).

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל צוין  כי: "במעשיהם בתקופה הרלוונטית ולמעשה עד למועד הפתיחה בחקירה גלויה כנגדם, הוכיחו המשיבים זילות מוחלטת בחוק, במערכת המשפט וברשויות אכיפת החוק, והוכיחו, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מורא החוק אינו חל עליהם. כך ככל שהמשיבים לא יושמו מאחורי סורג ובריח, הרי שהדבר כרוך בנטילת סיכון כבד כי ימשיכו לבצע עבירות נוספות מאותו הסוג או ישבשו את היכולת לעשות משפט."

עוד צוין בבקשת המעצר כי: ".. הפן הכלכלי בתיק זה מקים את עילת המסוכנות לקופה הציבורית ביתר שאת – שימוש בנותני שירותי מטבע לצורך פריטת שיקים, העברות בנקאיות, העברה של כספים במזומן, פעולות ההסתרה המתוחכמות שנועדו להסוות את הגורם שמבצע את הפעולות, היקף העבירות העומד על מאות מיליוני שקלים ומתוכם גניבת הקופה הציבורית בסכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים; הכל כדי לממן ולנהל את מערך המרמה וההתחמקות מתשלום המיסים - כל אלו מעידים באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המשיבים הינם עברייני מרמה ועבירות מס מתוחכמים, שפעלו באופן שיטתי וסדרתי, ולאור גודל הנזק שנגרם לביטחון הציבור ולקופת המדינה, קיים חשש ממשי כי המשיבים ימשיכו לסכן את ביטחונו של הציבור בכללותו."


יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה לתפיסת הרכוש התפוס של הנאשמים בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקלים עד לתום ההליך הפלילי, לצורך חילוטו העתידי.

 

החקירה נוהלה על ידי ימ"ר צפון וע"י המפלג לאכיפה כלכלית (חוף) שבלהב 433 משטרת ישראל ביחד עם פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

 

כתב האישום מייחס לנידאל אבו לטיף (42) מכפר ורדים עמידה בראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים, עשיית פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לפאדי ערטול (46) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לד"ר ואסים ערטול (34) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אסלן (29) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור– הכל במסגרת ארגון פשיעה; למכרם טנוס (48) ממאג'ר סחיטה באיומים, איומים, תקיפה סתם והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה.; לשריף ערטול (47) ממאג'ר פעולות ברכוש אסור, סיוע לעבירות מס, ודווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח ניזאר ערטול (54) ממג'אר סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לשאדי ערטול (44) מעיילבון, : סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, עבירה על חוק אשראי הוגן והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אבו לטיף (26) מראמה ביצוע פעולות ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח פריד מחול (49) מפקיעין סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לכפיר לביא (35) מרמת גן מימון פעילות בארגון פשיעה, פעולה ברכוש אסור, מסירת מידע כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה  – הכל במסגרת ארגון פשיעה; ; לחברת די. אי. אס קונטו מימון פעילות בארגון פשיעה, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון –הכל במסגרת ארגון פשיעה.



יום שלישי, 21 במרץ 2023

עו"ד נועם קוריס בבלוג תקשורת...

יום שני, 27 בפברואר 2023

מעצב גרפי מוכר חשוד בהעלמת הכנסות של 3 מיליון ₪ ממכירת NFT

  מעצב גרפי מוכר חשוד בהעלמת הכנסות של 3 מיליון ₪ ממכירת NFT

מעצב גרפי מתל-אביב הפעיל בתחום הייצור והמכירה של יצירות אמנות דיגיטליות מסוג NFT (Non-Fungible Token  - אסימון חסר תחליף(, נעצר אתמול ושוחרר בתנאים מגבילים בחשד לעבירות מס. הוא חשוד באי דיווח על הכנסות בסך של כ-3 מיליון ₪ בשנת 2021 ממכירת יצירות NFT ובאי דיווח על המרה של 30 מטבעות אית'ריום, שקיבל בתמורה ליצירות הללו.

החשוד, בן בן חורין, עובד כעצמאי בתחום הגרפיקה וכשכיר באתר אינטרנט. בין עיסוקיו, הוא גם יוצר ומוכר יצירות NFT בפלטפורמה הבין לאומית Opensea, תחת שם המותג WUWA. במסגרת חקירה שערך פקיד שומה חקירות מרכז, אשר כללה שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור עברייני מס, עלה כי החשוד לא דיווח בשנת 2021 על הכנסות ממכירת NFT. מאחר שמדובר באומן שזהו תחום עיסוקו ומומחיותו, הרי שהיה עליו לדווח על הכנסות אלו כעל הכנסות מיגיעה אישית.

כמו כן, עולה מהחקירה כי החשוד המיר חלק מהמטבעות הדיגיטליים שקיבל עבור מכירת יצירות ה-NFT למטבעות אחרים, באמצעות פלטפורמת Uniswap, ולא דיווח על כך לרשות המסים. פעולה זו נחשבת למכירה וחייבת במס רווחי הון על פי פקודת מס הכנסה. יתרה מזאת, יתכן שחלק מהכספים הלא מדווחים שהתקבלו במטבעות וירטואליים הועברו בין ארנקים אלקטרוניים, מה שמעלה חשד לעבירות של הסתרת רכוש על פי חוק איסור הלבנת הון.

לאור ריבוי החשדות נפתחה חקירה גלויה נגד החשוד, נערכו חיפושים בביתו ונתפסו, באמצעות צו בית משפט, מסמכים, טלפונים סלולריים וכן ארנק אלקטרוני. בית משפט השלום בתל אביב שחרר את החשוד בתנאים מגבילים וחקירתו נמשכת.  

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


 

יום חמישי, 29 בספטמבר 2022

בג"ץ דחה עתירה נוספת נגד קמפיין שמאלנים בוגדים

ביום 11.9.2022 הוגשה העתירה שלפנינו במסגרתה נטען שעם התפזרות הכנסת "התחדשה פעילות ההסתה בכל עוצמתה". בעתירה מציגים העותרים אירועי אלימות מהעת האחרונה, אשר לטענתם נגרמים בשל הקמפיין. לטענת העותרים אירועי האלימות התכופים מביאים לכך שמחדלה של המשיבה מלהפעיל את סמכויותיה אל מול מובילי הקמפיין "הינה מנוגדת לדין ופוגעת באכיפתו, פגעת באינטרס הציבורי, ומהווה התנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני"

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

במהלך דצמבר 2020 פנו העותרים אל היועץ המשפטי לממשלה דאז (להלן: היועץ המשפטי) בדרישה כי יפעיל את סמכותו ויורה על פתיחת חקירה נגד יוזמי קמפיין "שמאלנים בוגדים" (להלן: הקמפיין), בחשד לביצוע עבירות של הסתה לאלימות ושל לשון הרע על ציבור. משלא נענתה פנייתם, הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 1391/21 (להלן: העתירה הראשונה)), במסגרתה ביקשו צו אשר יורה ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה נגד יוזמי הקמפיין. לאחר הגשת העתירה קיבלו העותרים התייחסות לפנייתם מאת המשנָה ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: המשנָה), אשר קבעה כי פנייתם של העותרים אינה מגלה עילה לפתיחה בחקירה באחת מהעבירות האמורות (יוער שהעותרים מייחסים למשנָה אמירות שלא נאמרו על-ידה). נוכח תשובתה של המשנָה, הודיעו העותרים על מחיקת העתירה הראשונה ומיצוי הליכים מול היועץ המשפטי באמצעות הגשת ערר. ביום 25.4.2021 הגישו העותרים ערר על החלטת המשנָה לדחות את בקשתם לפתיחה בחקירה פלילית. לטענת העותרים, עד למועד הגשת העתירה החדשה בשנת 2022 טרם התקבלה תשובת המשיבה לערר אותו הגישו

במסגרת העתירה החדשה שלפנינו התבקש בית המשט העליון על-ידי העותרים להורות למשיבה, היועצת המשפטית לממשלה, להתייצב וליתן טעם "מדוע לא תפעיל את סמכותה, ותורה על חקירה פלילית בחשד להסתה לאלימות ולעבירה פלילית של לשון הרע, כנגד יוזמי ומארגני הקמפיין "שמאלנים בוגדים", ובד בבד לפעול להפסקתו המיידית של הקמפיין"

ביום 11.9.2022 הורה בית המשפט לעותרים לנמק מדוע לא תידחה עתירתם על הסף, וזאת מהטעם של אי-מיצוי הליכים – שכן עניינה של העתירה בערר תלוי ועומד – וכן מהטעם של אי-צירוף משיבים רלבנטיים, יוזמי ומובילי הקמפיין

ביום 19.9.2022 הודיעו העותרים כי הם עומדים על העתירה, ונימקו מדוע לטעמם עתירתם אינה לוקה באי-מיצוי הליכים ובאי-צירוף משיבים רלבנטיים. בנוגע לאי-מיצוי הליכים טענו העותרת שמיום הגשת הערר חלפו 18 חודשים ועדיין לא ניתן מענה. לתמיכה בטענתם זו הציגו העותרים פסיקה אשר קובעת שעל רשויות המדינה להפעיל את סמכויותיהן בתוך זמן סביר. נטען גם שעצם התעלמות המשיבה מהערר מחייבת מתן צו כמבוקש בעתירה. בנוגע לאי-צירוף המשיבים נטען שהעתירה אינה מופנית כלפי אדם מסוים, אלא "נגד כל האחראים על הקמפיין "שמאלנים בוגדים"". נטען שהעותרים אינם יודעים מיהם בדיוק העומדים מאחורי הקמפיין

בית המשפט העליון קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת

טענת העותרים היא כי משך הזמן אשר חלף ממועד הגשת הערר מהווה, כשלעצמו, מיצוי הליכים. בכך שוגים העותרים. אכן, כפי שמציינים העותרים, על הרשות לקבל את החלטותיה בתוך זמן סביר. אלא שמחדלה של הרשות מלעשות כן מצדיק, לכל היותר, מתן סעד המורה לרשות לקבל החלטה בהקדם. אולם מחדלה של הרשות מלקבל החלטה תוך זמן סביר אינו מצדיק, ככלל, מתן סעד המתייחס לתוכן ההחלטה עוד בטרם התקבלה

:כפי שנקבע בעניין אחר

"הלכה היא עמנו, כי "ככלל, עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין היא עתירה מוקדמת שבית המשפט לא יידרש לה" (בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (2.1.2020)). כלל זה אינו כלל פרוצדורלי כי אם כלל מהותי, הנובע מעיקרון הפרדת הרשויות ממנו נגזר הכלל שבית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו (השוו: ע"א 524/98 מדינת ישראל משרד האוצר נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(2) 145, פסקה 9 לפסק דינו של השופט י' מצא (כתוארו אז) (1998)). אכן, במקרה בו מאן דהוא סבור כי קבלת ההחלטה מתעכבת מעבר לזמן סביר או שהרשות גוררת רגליים בקבלת החלטה, רשאי הוא לפנות לבית משפט זה, לאחר מיצוי הליכים, ולבקש סעד אשר יורה לרשות לקבל החלטה בעניינו (ראו: בג"ץ 5872/07 איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, פס' 9 (27.10.2010)). אולם ככלל, ובאין הצדקה מיוחדת לכך, בית משפט זה לא ידון בעתירה המבקשת לתקוף את תוכנה של החלטה, בטרם התקבלה ההחלטה." (בג"ץ 4333/22 טוויל נ' ראש הממשלה, פסקה 13 (18.7.2022)בענייננו-שלנו, העותרים אינם ממקדים את עתירתם בצורך להכריע בערר לכאן או לכאן – עתירה שמן הסתם היתה מצריכה תשובה. תחת זאת, הם מבקשים שבית המשפט יתערב בתוכנה של ההחלטה אשר טרם התקבלה, ויורה על פתיחה בחקירה פלילית. לבקשה זו נקבע, לא ניתן להיענות

למען הסר ספק, הוסיף בית המשפט וציין כי לחובת מתן-תשובה במועד אשר נקבעה בסעיף 2(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות), אין תחולה במקרה דנן – זאת, מאחר ש"הענין נושא הבקשה טעון חקירה על פי דין", כאמור בסעיף 2(ב)(1) לאותו חוק; מה גם שבעניינן של עבירות אלימות מסוג פשע המועד שנקצב למתן מענה לערר הוא, כאמור בסעיף 65א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, "שישה חודשים מיום הגשת הערר" כאשר "בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר" (וראו סעיפים 2(ב)(2) ו-2(ב)(4) לחוק ההנמקות אשר מחריגים מתחולתו של סעיף 2(א) מקרים לגביהם "נקבע בדין מועד אחר למתן תשובה" וכן מקרים בהם "קיימים לגבי הענין נושא הבקשה הסדרים שלפיהם המועד לדיון הוא מאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (א))"

סוף דבר, העתירה נדחתה בשולי הדברים, העיר בית המשפט כי טוב יהיה אם העותרים יקבלו מענה לעררם בהקדם

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004



 

 

יום ראשון, 27 במרץ 2022

כתב אישום בגין תקיפה על רקע גזעני בנתניה

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד דוראל קדוש (24) מנתניה בגין ניסיון רצח וחבלה בכוונה מחמירה, זאת בעקבות חלקו בתקיפת קבוצת אזרחים ממוצא ערבי בתחנת דלק בעיר נתניה בחודש שעבר

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עדי ערד, ביום ה-25.02.22 לפנות בוקר עצרו שני אנשים מונית בעיר, נכנסו אליה וביקשו מהנהג להסיעם למקום יעדם. במהלך הנסיעה פנה אחד הנוסעים לנהג המונית ושאל אותו למוצאו. משהשיב הנהג כי הוא ערבי החלו הנוסעים להפנות לכיוונו אמירות בעלות אופי גזעני ולקלל אותו. בהמשך לכך עצר הנהג את המונית והורה לנוסעים לרדת ממנה. אז דחפו והיכו הנוסעים את הנהג באגרופים תוך שהוא זועק לעזרה. אותה העת חלף במקום רכב ובו המתלוננים אשר שמעו את זעקותיו של נהג המונית ונחלצו לעזרתו.



בהמשך לכך, פנו הנוסעים למתלוננים, והחלו לקרוא לעברם קריאות בעלות אופי גזעני-לאומני על רקע מוצאם, ובהן: "ערבים, פלסטינים, מחבלים, צריך להרוג אתכם"; "תחכו, אתם תראו, נזיין אתכם אתם ערבים"; ועוד. כמו כן אחד מהשניים תקף את אחד המתלוננים בכך שנגח במצחו וחבט בפניו.

בשלב זה נכנסו המתלוננים בחזרה לרכב ועזבו את המקום, כשהם נוסעים לתחנת דלק סמוכה.

 

בהמשך לאירוע האמור, קשר הנאשם קשר עם לפחות חמישה אחרים נוספים, לפגוע אנושות במתלוננים. הנאשם והתוקפים האחרים הגיעו לתחנת הדלק כשהם אוחזים בסכינים שלופות ורצו לעבר המתלוננים על מנת לדקור אותם. משהבחין בכך אחד המתלוננים, פתח בריצה תוך שהוא מזהיר את חבריו. שניים מהמתלוננים ברחו מהמקום תוך שהם משאירים את רכבם מונע והמפתחות במתג ההנעה, ובהמשך לכך נכנס הנאשם לרכב והחל בנסיעה במטרה לגנוב אותו. אחד המתלוננים הבחין בכך, פתח את דלת הנהג והוציא את המפתח על מנת למנוע את גניבת הרכב. בשלב זה דקר אותו קדוש בכתפו כשתוקף נוסף מעודד אותו באמרו: "תדקור אותו עוד זה ערבי פלסטיני". המתלונן נמלט לתוך חנות הנוחות המצויה בתחנה כשהנאשם דולק בעקבותיו עם סכין שלופה ומנסה לדקור אותו באמצעותה.

במקביל, שלושה מן התוקפים האחרים, שזהותם אינה ידועה, לכדו מתלונן אחר בסמוך לרכב והחלו לדקור אותו מספר רב של דקירות. הנאשם הצטרף אליהם ודקר את המתלונן בפלג גופו העליון. בשלב מסוים הצליח המתלונן לחמוק מן התוקפים ולהיכנס גם הוא לתוך חנות הנוחות, כשהוא צולע ומדמם, ואילו הנאשם המשיך במרדף אחריו, משך אותו במורד גרם מדרגות במקום והטיח אותו על גבו. לאחר מכן אמר הנאשם למתלונן: "בוא ערבי פלסטיני מחבל, צריך להרוג אותך" ודקר אותו דקירות נוספות במטרה לגרום למותו. לאחר מכן ברחו הנאשם והתוקפים הנוספים מתחנת הדלק כשהם מותירים את המתלונן שכוב ומתבוסס בדמו.

בגין המתואר לעיל, הנאשם נאשם בעבירות של ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון גניבת רכב.

 

במקביל לכתב האישום הוגשה נגד הנאשם בקשת מעצר עד לתום ההליכים. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.