עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד בשנת 2021

ביום 16.1.2022 עודכן גובה מדרגות מס הרכישה, בהתאם לשיעור עליית המדד הקבוע בסעיף 9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק") בשנת 2021, שהתפרסם השנה ביום 14.1.2022 (מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים). המדרגות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם להוראות החוק.[1]

ועוד כמה מאמרים:

·  בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

·  מאסר על תנאי ועבודות שירות בגין הסתה נגד כוחות הבטחון

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  150 מיליון ש"ח ורכבי יוקרה נתפסו על ידי רשויות מע"מ

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

המשמעות המעשית של עדכון גובה המדרגות במקרה של עליית מדד, היא הפחתה בסכום של מס הרכישה. כלומר, המחיר ממנו מתחילים להתחייב במס רכישה, עלה. לדוגמה, במקרה של דירת מגורים יחידה - אם בשנת 2021 לא שולם מס על שווי שעד 1,747,865 שקל ממחיר הדירה, הרי שמעתה לא ישולם מס על שווי שעד 1,805,545 שקל ממחיר הדירה.

כמו כן עודכנו יתר מדרגות מס הרכישה לדירה יחידה ולדירה נוספת, וכן יתר הסכומים שבחוק המתעדכנים לפי שיעור עליית המדד.

 

• להלן מדרגות המס על הרוכש דירת מגורים יחידה החל מיום 16.1.2022 ועד 15.1.2023:

בהתאם להוראות סעיפים 9(ג1ג)(3) לחוק, רוכש של דירת מגורים יחידה (בהתאם להגדרות בחוק) החל מיום 16.1.22 ועד ליום 15.1.23 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

 

1.                  על חלק השווי שעד 1,805,545 שקל – לא ישולם מס

2.                  על חלק השווי העולה על 1,805,545 שקל ועד 2,141,605 שקל – 3.5%

3.                  על חלק השווי העולה על 2,141,605 שקל ועד 5,525,070 שקל – 5%

4.                  על חלק השווי העולה על 5,525,070 שקל ועד 18,416,900 שקל – 8%

5.                  על חלק השווי העולה על 18,416,900 שקל – 10%

 

לדוגמה: רכישת דירת מגורים יחידה (כהגדרתה בחוק) בסך של 2,200,000 שקל:

על חלק השווי שעד 1,805,545 שקל – לא ישולם מס

על חלק השווי העולה על 1,805,545 שקל ועד 2,141,605 שקל ישולם מס בשיעור 3.5%  =  11,762 שקל

על חלק השווי העולה על 2,141,605 שקל ועד 2,200,000 שקל ישולם מס בשיעור 5%  =  2,920 שקל

 

סה"כ מס רכישה לתשלום – 14,682 שקל (לעומת 17,727 שקל לרכישות בין 16.1.21 ל-15.1.22).

 

• להלן מדרגות מס הרכישה אשר חלות על רכישת "דירה נוספת" (שאינה יחידה):

 

בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ו) לחוק רוכש דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 16.1.22 ועד ליום 15.1.23 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

 

1.                  על חלק השווי שעד 5,525,070 שקל  – 8%

2.                  על חלק השווי העולה על 5,525,070 שקל  – 10%

עו"ד האני ואקד מונה לאחראי חברה הערבית במשרד המשפטים

 מנכ"ל משרד המשפטים מינה את עו"ד האני ואקד לממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית

במסגרת תפקידו ירכז עו"ד ואקד את פעילות משרד המשפטים בטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ובפעילות למען צמצום הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה הערבית

ועוד כמה מאמרים:

·  בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

·  מאסר על תנאי ועבודות שירות בגין הסתה נגד כוחות הבטחון

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  150 מיליון ש"ח ורכבי יוקרה נתפסו על ידי רשויות מע"מ

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד ערן דוידי מינה את עו"ד האני ואקד לתפקיד הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית. במסגרת תפקידו ירכז עו"ד ואקד את פעילות משרד המשפטים לקידום החלטות הממשלה 549 ו-550 שעניינן תכנית כלכלית לצמצום הפערים בחברה הערבית ולטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.

 

בחודש אוקטובר האחרון אישרה הממשלה את החלטות 549 ו-550 במטרה להביא לצמצום פערים בין החברה הערבית לבין כלל האוכלוסייה ולקידום ושילוב טוב יותר בחברה תוך דגש על פיתוח התעסוקה, פיתוח מנועי צמיחה ברשויות המקומיות והעלאת הפריון ותרומה לכלכלה הלאומית (החלטה 550) וכן במטרה לפרק את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, להפחית את תופעות הפשיעה והאלימות בה, להעלות את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל ושל תושבי הנגב, ולהגביר את שיתוף הפעולה ואת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק (החלטה 549).

 

בהתאם לכך, שר המשפטים ומנכ"ל המשרד הנחו את כלל יחידות המשרד בהן פרקליטות המדינה, ייעוץ וחקיקה, הממונה על חדלות פירעון, היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות, הסיוע המשפטי ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לגבש פרויקטים ייעודים במסגרת החלטות הממשלה ולפעול לקידומם. במסגרת תפקידו, יהיה עו"ד ואקד אחראי על תכלול כל ההיבטים הקשורים לפעילות משרד המשפטים בחברה הערבית, וידווח על התקדמות הפרויקטים השונים למנכ"ל המשרד ולשר המשפטים.

 

עו"ד האני ואקד מכהן מאז חודש יולי 2020 כראש בית הדין לעניין שירות התעסוקה -קורונה, וקודם לכן ניהל את המחלקה המשפטית ביחידת רשם החברות ברשות התאגידים. עו"ד ואקד הוא בוגר תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) בהתמחות החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ובעל תואר מוסמך במשפטים באוניברסיטת תל אביב בהתמחות בחטיבה הפלילית. בעברו שירת כקצין במשטרת ישראל בתפקיד תובע משטרתי במחוז ירושלים וטרם גיוסו למשטרה התמחה בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) במשרד המשפטים.

 

עו"ד האני ואקד, הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית: "למשרד המשפטים יש חשיבות עצומה בטיפול בנושאים שבליבת החלטות הממשלה 549 ו-550. אני נכנס לתפקיד ייחודי בעל השפעה ומשמעות עצומה ברמה הלאומית, מתוך רצון עז לקדם את הפרויקטים הרבים שהמשרד יוזם כבר בימים אלו. אדאג להיות מחובר לשטח בכדי להתאים את הדרוש ולהביא לחיזוק המטרות המשותפות. אני מודה לשר ולמנכ״ל על הבעת האמון".

כתב אישום בפרשת המפעיל האירני- חמישה נאשמים בסיוע למודיעין האיראני.

בהתאם להודעת הפרקליטות מהיום (12.1.22): שניתנה גם בהמשך להודעת השב"כ מהיום, עולה כי: פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בעיר כתבי אישום נגד חמישה נאשמים בגין קשר וסיוע לגורם מודיעין איראני.

על פי כתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד קובי מושקוביץ, פעיל מודיעין איראני פנה אל הנאשמים באמצעות רשת ה"פייסבוק" והציג עצמו בפני רובן כרווק מוסלמי אמיד מטהרן המתעניין בדת היהודית ומעוניין לעלות לישראל. הפעיל האיראני הטיל עליהם משימות שונות וביקש מהם פרטי מידע אודות ישראל וזאת למרות שחלקם ידעו או חשדו כי הוא פועל מטעמם של שלטונות איראן וגופי המודיעין שלה. במסגרת הקשר הנאשמים העבירו לו פרטי מידע שונים וזאת בתמורה לכספים ומתנות שקיבלו ממנו. נאשם נוסף סייע לאחד הנאשמים במשימות השונות שהוטלו עליו וידע על זהותו של הפעיל האיראני.

 

כתבי האישום מייחסים לנאשמים (כל אחד על פי חלקו) ביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב וסיוע למסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב.

 

החקירה נוהלה על ידי השב"כ והיחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433.

 

עוד בהתאם להודעת הפרקליטות, בשלב זה חל איסור פרסום שמות הנאשמים ופרטיהם המזהים.

ועוד כמה מאמרים:

·  העירייה שינתה מדיניות והפרה הסכם – מה קבע בית המשפט ?

·  בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

·  מאסר על תנאי ועבודות שירות בגין הסתה נגד כוחות הבטחון

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  150 מיליון ש"ח ורכבי יוקרה נתפסו על ידי רשויות מע"מ

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן בין המועמדים לתפקיד הי...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

מאסר על תנאי ועבודות שירות בגין הסתה נגד כוחות הבטחון

בית המשפט המחוזי מרכז (הרכב אב"ד כב' השופטת ברנט, כב' הש' בורנשטיין, כב' הש' טויסטר-ישראלי) קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר את עונשו של תושב יצהר, נחום שלום אריאל, אשר הורשע בעבירות הסתה לאלימות כלפי כוחות הביטחון ובהעלבת עובד ציבור (שוטר יס"מ) וגזר עליו עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס כספי וכן פיצוי כספי לשוטר היס"מ.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·  נתניהו נגד אולמרט- הערכות לדיון בת"א 13429-05-21

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים

·  עיצום כספי על חברת דואר ישראל בע"מ בגין הפרת הוראת...

·  תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·  מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·  שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

כזכור, אריאל הורשע לאחר שבית המשפט המחוזי (הרכב כב' הש' בוסתן, גורמן, נאוי) קיבל את ערעור הפרקליטות על זיכויו של הנאשם בבית משפט השלום בפתח תקווה (כב' הש' מורנו). לאחר קבלת הערעור הוחזר התיק לבימ"ש השלום לצורך מתן גזר דין, שם נגזרו על אריאל מאסר על תנאי והתחייבות כספית בלבד. לאור האמור, הגישה הפרקליטות באמצעות עו"ד רועי רייס ערעור נוסף, הפעם על קולת העונש, במסגרתו ביקשה מביהמ"ש המחוזי, לתת ביטוי עונשי הולם לאישומים בהם הורשע אריאל, לצאת בקול רם, ברור ונחרץ נגד הסתה לאלימות בכלל, וכזו המבוצעת כלפי כוחות הביטחון בפרט.

כאמור, אריאל הורשע במסגרת הערעור הראשון לבית המשפט המחוזי בשני אישומים - על פי האישום הראשון, אריאל הורשע בהסתה לאלימות, לאחר שבתגובה לפינוי והריסת מבנים בלתי חוקיים ביצהר נקטו מתיישבים יהודים מקומיים בפעולות אלימות כלפי אנשי כוחות הביטחון ורכושם, שאף גרמו לפציעות בקרב כוחות הביטחון. על רקע ההתרחשויות, התקיים דיון רב משתתפים בפורום האינטרנט של תושבי היישוב יצהר ("יצהרניקים"), בדבר לגיטימיות פעילות אלימה נגד כוחות הביטחון הנוטלים חלק בפעילות מבצעית מעין זו. במהלך הדיון פרסם הנאשם שני פרסומים, בהם גינה את פעילות כוחות הביטחון, ויצא נגד המתנגדים לאלימות ויידוי אבנים נגד כוחות הביטחון. לאחר שני פרסומים אלה פרסם הנאשם בקרב חברי הפורום: "אומר יותר מזה בפשטות אין שום בעיה הלכתית להרוג חייל בפינוי לילי. אני ממש לא מצאתי מישהו שיכול להסביר למה אין דין של גנב הבא במחתרת".

על פי האישום השני, אריאל הורשע בהעלבת עובד ציבור, כאשר עת עסק כוח יס"מ ש"י בפעילות שיטור מבצעית ביצהר, הגיע הנאשם למקום והחל להתווכח עם השוטרים. תוך כדי כך, צילם באמצעות מצלמת הטלפון הנייד שלו שוטר חובש כיפה שהיה במקום, וענד על מדיו תג שם שחשף את זהותו. זמן קצר לאחר מכן, העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק שלו את תמונת השוטר ולצידה סטטוס עם שמו המלא ודברי גנאי ועלבון בוטים כלפיו, במסגרתם כינה את השוטר "נבל", "כלב דתי" ומי שעוסק ב"התעללות" בציבור המתיישבים היהודי, וקרא לנחשפים לפוסט להמשיך לשתף את תמונתו ברבים.

במסגרת ההליך בבית משפט השלום הנאשם כפר באשמה ובמסגרת עדותו לא הביע כל הסתייגות או חרטה לגבי דבריו, אלא נהפוך הוא - עמד עליהם והמשיך להצדיקם.

בפס"ד בערעור הנוסף שהוגש בגין קלות העונש התייחס והצטרף בית המשפט הנכבד לקביעות המחמירות המפורשות שכבר קבע בית המשפט המחוזי בערעור הקודם במסגרתו הורשע הנאשם: ביחס לאישום כנגד אריאל בגין הסתה לאלימות כנגד כוחות הביטחון הפנה בין היתר לקביעה לפיה: "אין מדובר בהחלפת דעות תאורטית אלא עידוד למעשים המבוצעים בזמן  התרחשותם...." (ע"מ 12 לפס"ד), וכן לקביעה לפיה "הצגת הנמקה הלכתית כמקור המתיר הרג חייל, עלולה לשמש צידוק בידי מאן דהוא לביצוע מעשה נפשע של הריגת חייל. תמיכת הדברים החמורים ביסודות הלכתיים, עלולה להתפרש כגיבוי ותמיכה, ולדרבן לביצוע המעשה והיא מחזקת את האפשרות הממשית כי הדבר יתרחש. איננו סבורים כי ניתן להקל בכגון זה" (ע"מ 12-13 לפס"ד)

באשר לאישום הנוגע להעלבת שוטר היס"מ הפנה בית המשפט לקביעה לפיה: "מדובר בשוטר שמילא את תפקידו והפוסט המעליב בעניינו פורסם לא בעקבות מעשה קונקרטי אלא משום שהיה במקום לצורך מילוי תפקידו ושמו היה גלוי לעין. תפקידו של השוטר היא לשמור על בטחון הציבור לרבות היהודי, והפוסט המעליב בצרוף תמונתו פורסם רק משום שהשתייך לציבור הדתי". (ע"מ 14 לפס"ד). 

ביהמ"ש המחוזי הדגיש כי בימ"ש השלום התעלם לחלוטין מקביעותיו בערעור על הכרעת הדין באשר לחומרת מעשיו של הנאשם, ולסיכומו של דבר קבע בית המשפט בהתייחסו לקלות העונש שהטיל בית משפט השלום על הנאשם: "עולה כי מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא אינו הולם את העבירות בהן הורשע המשיב, לא כל שכן את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין נשוא הערעור על הכרעת הדין."

משכך החמיר בית המשפט את עונשו של הנאשם וגזר עליו  6 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות, מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 ₪ וכן פיצוי כספי בסך 5,000 שקלים לשוטר היס"מ.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

נתניהו נגד אולמרט- הערכות לדיון בת"א 13429-05-21

 מחר, יום שני, 10.01.2021, בשעה 09:00 יתקיים דיון בתיק שבכותרת.

הדיון יתקיים בבית משפט השלום תל-אביב בהיכל שוקן, אולם מספר 204, בפני סג"נ, כבוד השופט עמית יריב.

בשל התפרצות הקורונה וסידורי הבטחון, להלן מספר הנחיות:

1.       לאולם בו יתקיים הדיון תתאפשר כניסה לצדדים בלבד ומלוויהם.

2.       צילום בבית המשפט יתאפשר באמצעות צוות פול בלבד שיורכב מנציגי המערכות הבאות:

                                 א.         וידאו- חדשות 13

                                  ב.         סטילס- מעריב

                                  ג.          וידאו אינטרנט- ישראל היום

                                  ד.          סטילס אינטרנט- YNET

מערכות שנציגיהן מרכיבות את צוות הפול מתבקשות להעביר לי בהקדם האפשרי שמות מלאים ומספרי ת.ז. של הצוותים שישלחו.

צוות הפול יצלם במסדרון ובאולם הדיון, לאחר הוצאת צוות הפול מהאולם ימתין הצוות במסדרון לצילום יציאה.

לא תתאפשר כניסת צלמים נוספים לביהמ"ש מעבר לצוות הפול.

לטובת סיקור האירוע לכתבים, נשדר את הדיון בטלוויזיה במעגל סגור לשני אולמות סמוכים בקומת האולם בו יתקיים הדיון. בשל מספר המקומות המצומצם, תתאפשר כניסה לנציג אחד לכל כלי תקשורת, על בסיס מקום פנוי.

ההגעה לקומת הדיונים תתאפשר על בסיס המקומות הפנויים באולמות.

נציגי מערכות התקשורת שמעוניינים להגיע, אנו ממליצים להגיע כשעה לפני הדיון בשל סידורי הביטחון.

צילום והקלטה באולמות הצפייה אסורים, יש להישמע להוראות משמר בתי המשפט בכל רגע נתון.

יש להקפיד על עטיית מסיכות בכל שהותכם בתוך בית המשפט.

ועוד כמה מאמרים:

            תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?
            העליון: ניצול השואה יאלץ לשלם

             

עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר שהוגש בפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

• מנדלבליט מתנגד להסדר הפשרה של הוטלס - תביעה ייצוגית
• עו"ד תביעה ייצוגית- עו"ד נועם קוריס מסביר על תביעו...
• הערעור של ניסו שחם נדחה היום בבית המשפט העליון
• בג"צ אישר: מעצר מינהלי לבכיר החמאס
• הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות בישראל
• חברת הדירוג האשראי הבינלאומית Fitch מעריכה שהסיכונ...
• ראש הממשלה בנט בהתייחסות ראשונה לחיסון הילדים נגד ...
• הצעת חוק: פתיחת תיקי הוצאה לפועל ללא התראה

בית המשפט העליון דן בימים אלו בערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' ברק נבו) מיום 12.11.2018.

העורר הוא אזרח ישראלי שמתגורר בהונגריה. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, במהלך שנת 2015, בהיותו בישראל, יצר העורר קשר עם אדם המכונה "גרייגוס". נספר לקורא כי אותו גרייגוס פעל באותו זמן כסוכן מטעם רשויות האכיפה של ארה"ב, ופעילותו בארץ נעשתה בשיתוף פעולה עם הרשויות בישראל. גרייגוס העביר לעורר פרטים של חשבונות בנק פיקטיביים ברחבי אירופה, וחשבונות אלו שימשו לביצוע פעולות הונאה של חברות אירופאיות. ההונאה בוצעה על ידי קבוצת אנשים שזהותם אינה ידועה, אשר הציגו מצג שווא בפני החברות וגרמו להן להעביר כספים לחשבונות הבנק הפיקטיביים. כך, בחודש מאי 2015 פנו מבצעי ההונאה לחברה הצרפתית 2CJL באמצעות כתובת דוא"ל פיקטיבית, וגרמו לה להעביר 238,000 יורו לחשבון בנק של חברה פיקטיבית,  שסופק לעורר על-ידי גרייגוס מבעוד מועד. בחודש יוני 2015 פנו מבצעי ההונאה לחברה גרמנית בשם MOUSER ELECTRONICS וגרמו לה להעביר 480,000 יורו לחשבון בנק של חברה פיקטיבית, שגם את פרטיו גרייגוס סיפק לעורר מראש. בשני המקרים, רשויות החקירה בארה"ב התערבו ומנעו את העברת הכספים למבצעי ההונאה. בגין מעורבותו של העורר במעשי ההונאה יוחסו לו עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.

כאמור, פעילותו של גרייגוס בישראל ומגעיו עם העורר נעשו בהיותו סוכן של רשויות האכיפה בארה"ב. לאחר הגשת כתב האישום נגד העורר, חתם גרייגוס על הסכם וזכה למעמד של עד מדינה בישראל, כדי למנוע את העמדתו לדין בארץ.

גרייגוס שוהה כיום בארה"ב, וצפוי להעיד במשפטו של העורר בסוף החודש הנוכחי. מלכתחילה הוא היה אמור להגיע לישראל, אך בהמשך נעתר בית המשפט לבקשת המדינה והורה כי עדותו תישמע באמצעות video conference, משום שרשויות החוק בהונגריה הוציאו נגדו צו מעצר בינלאומי. בשלב זה ביקש העורר לקבל לעיונו את צו המעצר הבינלאומי וחומרי חקירה נלווים. הבקשה נדונה, באופן חריג, בפני המותב בפניו מתנהל התיק העיקרי, שדחה את הבקשה וקבע כי "בידי המדינה אין חומרים נוספים [...] איני רואה לנכון לשלוח את המאשימה לחפש חומרים נוספים שההגנה סבורה שנמצאים בהונגריה. ידוע, גם בתיק זה, כי עד המדינה הוא בעל עבר פלילי".

בערר נטען כי גרייגוס הוא העד היחיד (מלבד אנשי רשויות החוק) שקושר את העורר לביצוע העבירות, וכי לעברו הפלילי בארה"ב ובהונגריה יש חשיבות לצורך הערכת מהימנותו ובירור האינטרס שלו במסירת העדות. בין היתר נטען כי עבירות שביצע גרייגוס בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI, וכי בהונגריה הוא נחשד בביצוע עבירות הונאה בהיקף עצום של מיליארדי יורו. על פי הטענה, גרייגוס הוא ארכי-פושע, נוכל מקצועי, ולחשיפת הרקע האישי שלו יש חשיבות להליך המתנהל נגד העורר. במהלך הדיון בעליון הציג בא-כוחו של העורר כתבות מתורגמות באופן לא מקצועי מהעיתונות ההונגרית, המדווחות לכאורה על חשדות נגד גרייגוס לביצוע עבירות בהיקף כספי עצום.       

המדינה התנגדה לבקשה מהטעמים להלן, וכן הבהירה כי ממשלת הונגריה פרסמה בקשה למעצרו של גרייגוס ("הודעה אדומה"), להבדיל מצו מעצר בינלאומי.

בית המשפט העליון קבע שדין הבקשה להידחות.

"[...] גם חומר שאינו נמצא פיזית בתיק החקירה, אך נמצא בשליטתן ובהישג ידן של רשויות אכיפת החוק, או שצריך להימצא בידי התביעה או הרשות החוקרת יכול וייחשב כ'חומר חקירה' [...] אי-הימצאות החומר בידי רשויות התביעה והחקירה, מהווה אינדיקציה לכך שעל פני הדברים אין מדובר ב'חומר חקירה'" (ההדגשה במקור).

יישום ההלכות המקובלות בנסיבות המקרה דנא – מוביל לדחיית הערר. עסקינן במידע שלא זו בלבד שאינו נמצא בידי רשויות החקירה, אלא לא נמצא בתחום שליטתן ואף לא במדינת ישראל. העורר מבקש להמציא לידיו חומר חקירה ממדינה זרה, שאינו מתייחס למידע הנוגע לביצוע העבירות המיוחסות לעורר, אלא למידע אודות הליך פלילי נגד עד המדינה. הלכה למעשה, העורר אינו מבקש להיחשף למידע קונקרטי שעשוי להיות בעל ערך לבירור עובדות כתב האישום, אלא להליכים נפרדים המתנהלים בהונגריה, אם בכלל, נגד עד המדינה גרייגוס, באופן שלשיטתו עשוי לכאורה להשליך על הערכת מהימנותו ועל המניעים למסירת עדותו. אמנם פרטי ההסכם שנחתם עם עד מדינה, ובמקרים מסויימים גם נתונים על עברו הפלילי, עשויים להיחשב "חומר חקירה", אך אין להרחיב את ההגדרה יתר על המידה. כפי שנאמר בבש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (23.2.2009): "חומר הנוגע לתקיפת מהימנותו של עד מרכזי עשוי להיות חלק מחומר החקירה, אולם לא תמיד כך. ככל שהחומר המבוקש מרוחק מן העניין המתברר בפני בית המשפט, כך קטנה הרלבנטיות שלו, לעיתים עד כדי הוצאתו ממסגרת המושג: 'חומר חקירה'" (ראו גם: בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 130-129 (1985) (להלן: עניין אל הוזייל); בש"פ 2602/96 זינגר נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 231, 232 (1996); בש"פ 5425/01אל חאק נ' מדינת ישראל‏, פ"ד נה(5) 426, 430 (2001)).

ודוק: נכון להניח, כי מידע על עברו הפלילי של עד מדינה ועל מעלליו, הוא רלוונטי, כאחד הפרמטרים המובאים בפני בית המשפט לצורך הערכת מהימנותו. אלא שבמקרה הנוכחי, העובדות המרכזיות בעניין הרקע לפעילותו של גרייגוס כבר ידועות: גרייגוס אינו עד מזדמן אלא עבריין שהופעל כסוכן בידי רשויות האכיפה בארה"ב ובישראל, והסכם עד המדינה כבר נחשף לעיני ההגנה. "ביחס לעד מדינה מודע בית המשפט מראש לעובדה, שמעיד לפניו עבריין, בו בזמן שאין לו בדרך כלל חשד כזה, כאשר המדובר בעד רגיל" (עניין אל הוזייל, בעמ' 130); וגם בענייננו בית משפט קמא כבר עמד על כך שעד המדינה אינו טלית שכולה תכלת. על רקע זה, השאלה אם גרייגוס ביצע עבירות הונאה נוספות בהונגריה, ואפילו בהיקף נרחב, אינה רלוונטית בעוצמה כזו, שיש להורות לרשויות התביעה בישראל לפנות לממשלת הונגריה בבקשה לקבל מידע. כמו כן, נזכיר כי שוררת עמימות סביב פרטי החקירה בהונגריה. ראשית, לא הוצג מקור מוסמך שמסביר מהם החשדות נגד גרייגוס. שנית, לא ברור באיזה שלב נמצא ההליך (האם בשלבי חקירה גרידא?  האם הועמד לדין? האם הורשע?). ככל שמדובר בחקירה שטרם הסתיימה, פוחתת הנטייה לחשוף את החומר לעיני העורר (בש"פ 4681/18 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 3 והאסמכתאות שם (21.6.2018)). על כל פנים, אם בא-כוח העורר סבור כי יש רלוונטיות לעבירות שבוצעו בהונגריה, הרי שבמסגרת החקירה הנגדית הוא יכול לעמת את גרייגוס עם המידע על קיומם של הליכים נגדו גם בהונגריה.

ודוק: בית המשפט לא שלל אפריורית כי ייתכנו מקרים שבהם תוכר זכותו של הנאשם לקבל לעיונו חומר המצוי בידי רשויות חקירה במדינה אחרת, אך בקשתו של העורר במקרה הנוכחי אינה קרובה לכך (השוו לבש"פ 716/17 מלול נ' מדינת ישראל (20.2.2017), שם נזקק הנאשם לחומרי חקירה מארה"ב לצורך הוכחת טענתו כי הוא כבר הועמד לדין בגין אותן עבירות בהן הוא נאשם בישראל).

נוכח האמור, בית המשפט לא הורה למדינה להשיג חומר נוסף שיועבר לעיון ההגנה, ולפיכך הערר נדחה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים

ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר שהוגש בפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

הערר הנו על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) מיום 6.11.2018 במ"ת 27654-08-18, המורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 27674-08-18.

עיקרי כתב האישום: ביום 13.8.2018 הוגש כתב אישום המייחס לעורר עבירות של ייבוא סמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וזיוף בנסיבות מחמירות. זאת, לפי סעיפים 13, 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-(1973) וסעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי הנטען בכתב האישום ייבא העורר מגרמניה, בסיועו של אלי תורג'מן (להלן: אלי), 8,439 כדורי MDMA שהוחבאו במתקן חשמלי שנשלח בדואר. אלי פנה לנהג המונית לירן מועזיז (להלן: לירן) והציע לו 4,000 ₪ בתמורה לכך שלירן ייסע לפיצוצייה בשדרות שבבעלות אלי, ייקח ממנו ייפוי כוח (אותו זייפו העורר ואלי), ויאסוף את חבילת הכדורים מנקודת האיסוף של דואר ישראל בדימונה. ביום 12.1.2018 אסף לירן את החבילה כאמור והעבירה לאלי. בסמוך לאחר מכן נעצרו לירן ואלי, וברשותו של אלי נתפסו 8,363 כדורי MDMA. העורר, שנודע לו על המעצרים, לא שב לביתו. המשטרה חיפשה אחריו במשך כשבעה חודשים, והעורר נעצר לבסוף ביום 4.8.2018.

החלטות בית משפט קמא מיום 6.9.2018 ו-6.11.2018: בהחלטתו מיום 6.9.2018 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד העורר. נקבע כי המועד הנכון לבירור טענות העורר נגד מהימנות דבריהם של אלי ולירן הוא בהליך העיקרי – מה גם שלא נמצאו "סתירות בולטות" בגרסתו של אלי, כטענת העורר. בית המשפט הוסיף כי גם העובדה שלירן שינה את גרסתו בשלב מסוים, לא הפריכה בצורה מהותית את הודעתו, וכך גם העובדה שלא נערך עימות בין העורר לבין לירן ואלי. עוד נקבע שגרסתו של העורר בנוגע לקשר עם אלי ובנוגע להיעלמותו, לא עלתה בקנה אחד עם הראיות שבחומר החקירה.

ביום 6.9.2018 התקיים דיון משלים בנוגע לחלופות מעצר. בהמשך להוראת בית המשפט, התקבל ביום 24.10.2018 תסקיר של שירות המבחן שהתרשם שקיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצד העורר. אמנם נבחנה חלופת מעצר בדמות מעצר בית, בביתו של חבר משפחת העורר במושב יכיני, אך לבסוף הומלץ שלא לשחרר את העורר לחלופת מעצר. זאת, בין השאר, מחשש שהמפקחים שנבחנו לא יוכלו להציב לעורר גבולות; מחשש בנוגע ליכולת העורר לשהות בחלופה לאורך זמן; ובהתחשב בעובדה שהחלופה שנבחנה קרובה גיאוגרפית למקום ביצוע העבירות.

ביום 25.10.2018 התקיים דיון נוסף, במסגרתו ביקש עורר לשחררו לחלופת המעצר שנבחנה. בהחלטתו מיום 6.11.2018 הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו, ודחה את האפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני מכיוון שלא הובאו טעמים מיוחדים שיתמכו בכך. עוד דחה בית המשפט את בקשת העורר להביא בפני בית המשפט את המפקחים שראיין שירות המבחן. בית המשפט ציין כי "הבעייתיות טמונה בעיקר בנתוניו" של העורר, ולא בטיב החלופה שהוצעה.

על כך נסב הערר שלפנינו.

העורר חזר בפירוט רב על טענותיו נגד גרסתו של אלי, וציין כי למעט עדות זו אין לרשות התביעה ראיות נוספות. לגישת העורר, היה על התביעה והמשטרה לחקור את אלי ולירן על גרסתו של העורר. העורר מיקד טענותיו בעימות שנערך בין אלי ולירן, ביום 14.1.2018, ממנו ביקש להסיק כי אלי ביקש מלירן שיפיל את האשמה על העורר. עוד נטען כי האינטרס של אלי להפליל את העורר הוא כיוון חקירה שלא נבדק דיו ולפיו, בהסתמך על עדותה של אשתו של אלי, הלה עזב את ביתו בשל חשד לקשר בינה לבין העורר. עוד הדגיש העורר את החלקים החיוביים שבתסקיר שירות המבחן, וטען שההמלצה שלא לשחררו לחלופה היא "התנגדות עקרונית" שלא נומקה כדבעי.

  

בית המשפט לא מצא ממש בטענות העורר במישור של ראיות לכאורה ולא ראיתי כל חולשה בעוצמת הראיות, והחלטתו של בית המשפט קמא בעניין זה היא בבחינת דבר דבור על אופניו. טענות הנוגעות למהימנותו של אלי, מקומם בהליך העיקרי. ועיקרו של דבר, עדותו של אלי נתמכת ומחוזקת בשורה של ראיות אובייקטיביות כגון:

  (-)     סרטוני מצלמת אבטחה מהקיוסק של אלי, בהם נראים העורר ואלי כותבים יחד. בסרטון מיום 4.1.2018 אף ניתן לראות כי על צג הטלפון הסלולרי של העורר מופיע צילום של תעודת זהות.

  (-)     מחקרי תקשורת על הקשר בין העורר לאלי בימים לפני מעצרו של אלי וביום מעצרו. הפלא ופלא – בדקה בה אלי נעצר על ידי השוטרים, הוא מתקשר לעורר. הפלא ופלא – מני אז, העורר הפסיק להשתמש בטלפון שלו.

 (-)     למותר לציין כי הסרטונים ומחקרי התקשורת לא מתיישבים, בלשון המעטה, עם הטענה לנתק בין אלי לבין העורר.

למקרא תשובותיו של העורר בחקירתו, תמהתי על הטענה כי צריך היה לעמת את אלי ואת לירן עם "גרסתו" של העורר, שאינה גרסה אלא אוסף של תשובות מתחמקות, סתמיות וחלקן מהוות עלבון לשכל הישר (כמו התשובות לגבי הטלפונים שלו).

עד כאן במישור הראיות לכאורה ועוצמת הראיות. לא למותר לציין כי לירן ואלי הורשעו על פי הודאתם, ודינו של אלי כבר נגזר לשלוש שנות מאסר.

אשר לעילת המעצר בית המשפט העליון לא ראה להכביר במילים, באשר ענייננו בהברחה מתוכננת של כמות גדולה של סמים.

לעורר עבר פלילי, לרבות שתי הרשעות בתחום הסמים, אחת מהן שלא לצריכה עצמית, בגינה נדון למאסר בפועל של שבעה חודשים. מעבר לתסקיר השלילי לגבי העורר, הרי שהיעלמותו למשך כשבעה חודשים, כאשר גם בחקירתו נמנע מליתן תשובה היכן שהה כל אותה תקופה, מצביעה על כך שחלופה לא תסכון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.