יום ראשון, 10 במאי 2015

בטחונות או לא להיות מאת עו"ד נועם אברהם

בטחונות או לא להיות... 

מאמר בנושא בטוחות מאת עו"ד נועם אברהם, משרד נועם קוריס עורכי דין ומגשרים...


קרוב לוודאי שמתישהו במהלך חיינו, נדרשנו או נידרש לתת, לעיתים גם לבקש, בטחונות, אשר קיומם הינו חיוני ביותר, לשם ניהול חיי מסחר תקינים, שכן הרציונאל העומד ביסודם, הינו ליצור מכניזם "הרתעתי", שיהא בכוחו להבטיח עמידה בהתחייבויות כאלה ואחרות של צד כלפי משנהו.

במאמר זה אבצע סקירה, באשר למרבית סוגי הביטחונות שהשימוש בהם, הינו שכיח יותר, בתוך כך, אעמוד על ההבחנות בין הביטחונות השונים, בעיקר באספקט של ההשלכות המשפטיות שלהם, אופיים ועוצמתם, על מי משני צידי המתרס, דהיינו, פעם כאשר אנו בצד של מי שנדרש להמציא בטחונות ופעם כשאנו בצד של מי שמבקש להמציא לטובתו בטחונות, כבר עתה ראוי לציין, כי קיים כל העת מתח מובנה ומתמיד בין שני הצדדים, כך שמחד, נותן הבטחונות יבקש להכפיף עצמו לבטוחה, פחות כובלת, כזאת שבקרות מקרה, אשר יהווה חשש להפרה של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, תשמרנה זכויותיו של נותן הבטוחה, במובן זה שתהא לו האפשרות לנהל הליך משפטי ולהציג טענותיו, מבלי לשאת בסנקציה כספית עוד בטרם התקיים הליך כלשהו. מנגד ניצב מבקש הבטוחה, אשר דרך כלל, מספק תמורה, השקעה, נכס ( כמו לדוג' במקרה של בעל נכס שמשכיר את דירתו) כלשהו והוא מצידו מעוניין להשיג מספר אלמנטים, האחד לוודא עמידה בתנאי ההתקשרות מצד נותן הבטוחה ובאמצעות כך לצמצם מקרה של הפרת ההסכם, אלמנט שני ולא פחות חשוב,  להגן על השקעתו בצורה המיטבית ביותר, מקום שנגרם נזק להשקעתו ( כמו לדוג' פגיעה במושכר).

זה המקום לציין, כי לאופיים ועוצמתם של הביטחונות, יש כדי להקרין במישרין ולהשפיע באופן אקוטי על "מאזן הכוחות" במהלך מרקם היחסים החוזיים בין הצדדים, כך למשל, ישנו הצ'ק הבנקאי, לעיתים ישנם בעלי נכסים, הדורשים מהשוכרים להפקיד בידיהם צ'ק שכזה, אז מהו בעצם השיק הבנקאי ומה ההבדלים בינו לבין שיק רגיל?

צ'ק בנקאי (שיק בנקאי)-  בשונה מצ'קים "רגילים", יש לגשת לבנק ולבקש  במיוחד שינפיקו עבורכם שיק שכזה לפקודת פלוני. הבנק, כתנאי בסיסי להנפקת השיק הבנקאי, ידרוש שחשבונכם יהא ביתרת זכות, למצער בגובה השיק הבנקאי שאתם מעוניינים למשוך, עם הנפקתו, ובדומה מאוד למשיכת מזומן מחשבונכם, תבחינו כי הסכום הנקוב בשיק הבנקאי יורד מחשבונכם. למעשה כבר בשלב זה ניתן להבין, כי הצ'ק הבנקאי בהיותו ככל הנראה שווה ערך למזומן, הופכת אותו לבטוחה אטרקטיבית מאוד, אשר מטבע הדברים, יהא גם הבטוחה המועדפת על מי שמספק תמורה ומעוניין להבטיח עצמו בצורה הטובה ביותר.
הבדל נוסף וחשוב, נוגע לעניין היכולת שלכם לחזור בכם, לאחר שמשכתם שיק בנקאי לפקודת פלוני,  גם כאן עולה ביתר שאת, את מה שלא ניתן להגדיר אחרת מאשר, עוצמת השיק הבנקאי כבטוחה, נניח שביצעתם עסקה מסוימת, קיבלתם תמורה ושילמתם עבורה באמצעות שיק "רגיל" , נניח שלא הייתם מרוצים מסיבה כזו או אחרת, מהתמורה שסופקה לכם, במצב דברים זה, יכולים אתם, ליתן לבנק הוראת ביטול ובכך לחזור בכם מהתחייבותכם, לכבד את העסקה מול נותן התמורה.

 ניכר כי השיק  הרגיל שומר על זכותו של מקבל התמורה,  מקום שמקבל השיק ( נותן התמורה) מפר התחייבותו כלפי מוסר השיק (מקבל התמורה). מנגד ועל מנת להשיג איזון בין כוחם של הצדדים חשוב לציין, כי מי שאוחז בשיק שחזר, אוחז למעשה בפס"ד שניתן לטובתו ובתור שכזה,  הוא אינו צריך לפתוח בהליכים משפטיים מייגעים וממושכים כנגד מוסר השיק, אלא הוא ניגש ישירות להוצאה לפועל,  על מנת שזו תחל בביצוע פעולות אופרטיביות לגביית החוב.

לכאורה נראה, כי השיק הרגיל כן שומר על סימטריה מסוימת, בין מוסר השיק למקבלו, לא כך הדבר בשיק בנקאי, שם מרגע הנפקת השיק לטובת מקבל השיק, אין למושך השיק אפשרות לחזור בו מהתחייבותו וכפועל יוצא ליתן הוראת ביטול לבנק שלא לכבד את השיק הבנקאי. גם אם לכאורה יפנה מוסר השיק לבנק, ויעלה בפניו טענות טובות ואפילו מוצדקות, מדוע מקבל השיק הבנקאי לא זכאי לפרוע אותו, הרי שאלו כמעט שאינן רלוונטיות והבנק לא יוכל להיעתר לו, גם ירצה בכך ( להוציא מקרים קיצוניים כגון גניבה,מרמה, עושק) וזאת שוב משום שהשיק הבנקאי, הינו בסופו של יום, מזומן לכל דבר ועניין, דהיינו מרגע הנפקתו, פירעונו תלוי כמעט לחלוטין ברצונו והוראתו של מקבל השיק.

שטר חוב- גם שטר החוב מוכר לנו, בעיקר בהקשר של חתימה על חוזה שכירות, במקביל על החתימה על חוזה השכירות, לעיתים יחתים אותנו בעל הנכס גם על שטר חוב, הטעמים לכך גם כאן, הינם שבקרות מקרה הפרה לשיטתו של בעלי הנכס מצדם של השוכרים, יש באפשרותו לנהל הליכים להשגת פיצויים, בשני נתיבים ובלבד שסך כל הפיצויים בשניהם, לא יעלה על סך הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החוזה. אם כן, בעל הנכס יכול להגיש תביעה כנגד השוכר בגין הפרה מכוח החוזה ובמקביל יכול הוא להגיש את שטר החוב לביצוע בהוצאה לפועל, בשים לב כי בהליך זה הוא "מוגבל" במובן זה, שאין הוא יכול להיפרע בהליך זה של שטר החוב בהוצאה לפועל, יותר מכפי הסכום הנקוב בשטר החוב. על פניו לא מתקיימת זיקה בין שני ההליכים, שינקוט בהם בעלי הנכס, ברם, טענות ההגנה של השוכר, מה שנקרא בז'רגון המשפטי, "בקשתו להתגונן בפני ביצוע שטר החוב" , יכולות שיהיו בין היתר טענות הגנה חוזיות, דהיינו מכוח חוזה השכירות.
"שטר חוב לביטחון" - בתוך כך, שימו לב כי ניתן מלכתחילה ליצור זיקה ישירה, בין שטר החוב לחוזה וזאת באמצעות כתיבת המילים: " שטר חוב לביטחון" על גבי שטר החוב, במקביל לגלם בחוזה תניה/ות, אשר רק בהתרחשותן,  יופעל שטר החוב.

ערבות אוואל – גם כאן אחד היתרונות הבולטים, היא האפשרות לגשת במישרין להוצל"פ ולממש ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם.
כלשון סעיף 57 ב' לפקודת השטרות:
"ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב."                                      
למעשה גולת הכותר הינה, שכאשר ערב חותם בערבות אוואל, הוא ערב ביחד ולחוד עם עושה השטר כלומר, מי שחתם כערב אוואל לחייב מסוים, עליו לדעת כי הוא "חשוף" במובן זה , שניתן להיפרע ממנו, אפילו מבלי לנסות ולהיפרע קודם מהחייב שלו הוא ערב.
ערבות אוואל תמשיך להתקיים, גם אם התחייבותו של הנערב פסולה (שלא מחמת פגם בצורה). המשמעות הינה כי: גם אם למחזיק בשטר הערבות, אין עילה כלפי מי  שנתן לו השטר, עדיין תיתכן לו עילה כנגד הערב.

זה המקום לציין, כי חוק הערבות מחריג מקרים מסוימים שבהם, אין אפשרות לפעול במישרין כנגד הערב בערבות אוואל, כגון, ערב יחיד, שאינו תאגיד, או ערב לתאגיד שאינו בעל עניין בו, או ערב שהוא בן זוג או שותפו של החייב) בהתקיימותם של תנאים מסוימים, כגון גובה ערבות מקסימלי,  אין לפנות לערב לפני קיום הליכים מסוימים נגד החייב, וכי הוראות סעיף 57 לחוק הערבות לא יחולו . 
הינה כי כן, עינינו הרואות, כי ישנם הבדלים ניכרים, בין הבטוחות השונות, אשר על כן, המצב הרצוי ושאליו יש לשאוף כל העת, הוא לנסות ולהגיע לקורלציה בין העסקה לבטוחה, כך שסוג הבטוחה ישקף באופן ראוי את אופי העסקה, גובהה והסיכונים שהצדדים לעסקה נוטלים עליהם. 

יום חמישי, 7 במאי 2015

רונן יקותיאל כותב על תביעות בהוצאה לפועל

מהות התביעה עפ"י סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967.
משרד נועם קוריס עורכי דין עוסק בתחום ההוצאה לפועל

חייבים רבים מביעים בעת האחרונה פליאה, הכיצד זה נפתח כנגדם תיק בהוצאה לפועל וזאת עוד בטרם התקיימותו של הליך משפטי מקדים כלשהו בעניין התובענה בבית המשפט.
פתיחת הליך משפטי מקוצר כנגד חייב מכוח סעיף 81א1 תאפשר לזוכה לפנות במסלול ישיר לפתיחת הליך בהוצאה לפועל וזאת אף ללא ניהול כל הליך משפטי מקדים או הגשת תובענה בבית המשפט.
רשאי התובע, אם רצה בכך, להגיש תביעות מסוימות בסדר דין מקוצר, ואלו הן ,  בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967.
ביצוע תביעה על סכום קצוב
81א1. (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
(1)   תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
(2)   תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).


בהתאם לאמור בחוק, הרי שניתן אף לאכוף חיוב הכלול בשטר חליפין, שטר חוב ושיק, כמשמעותם בפקודת השטרות, וזאת על דרך הגשת בקשה לביצועם בלשכת ההוצאה לפועל, ואם תוגש בקשה להתנגדות, יועבר התיק לבית המשפט על מנת שזה יידון בו כאילו הוגשה תובענה בסדר דין מקוצר עפ"י סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967.
במהלך סדר הדין הרגיל הקבוע בסדרי הדין של בתי המשפט, מעלים שני בעלי הדין , התובע והנתבע את טענותיהם על הכתב וממציאים לאחר מכן את כתבי הטענות אחד למשנהו, מכאן יתבררו השאלות אשר עומדות למחלוקת בין הצדדים ואשר בסופו של עניין יבואו לדיון בפני בית המשפט, שזה יפסוק בהן לאחר שמיעת הצדדים וגביית הראיות.
השוני הגדול המהותי והחשוב ביותר, בין תביעה בסדר דין רגיל לבין תביעה בסדר דין מקוצר, נוגע ברובו ככולו בנתבע אשר כנגדו מוגשת תביעה בסדר דין מסוג זה.
בסדר דין מקוצר, לא תעמוד לנתבע האפשרות להגיש כתב הגנה על מנת להתגונן ככול העולה על רוחו, שהרי באם יהיה ברצונו להתגונן מפני התביעה הוא יהיה חייב לקבל רשות להתגונן מבית המשפט, ולצורך כך יהיה חייב לאמת הגנתו בתצהיר.
באם יוכח בית המשפט או הרשם לדעת כי תצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, או אפילו לא לכאורה, אזי לא תינתן לנתבע הרשות להתגונן ובית המשפט יפסוק בתובענה ללא דיון.
סייג אחד שנקבע לתובע הבוחר להגיש את תביעתו בסדר דין מקוצר עפ"י סעיף 81א1 לחוק זה הוא כי מן הכרח שתהא על תביעתו ראייה בכתב לעניין דרישת הראייה בכתב. על מנת לקצר את ההליכים אימצו בתי המשפט נוהג קונטיננטלי בו, העתקי המסמכים או החשבונות אשר יש לצרף לכתב התביעה בהתאם לחוק זה אינם טעונים באימות תצהיר מצד המגיש, אלא התובע פשוט מצרפם לכתב התביעה.
כמו כן עפ"י פסיקותיו של בית המשפט העליון לעניין הראייה שבכתב לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר ניכר, כי לא כל אחת ואחת מעובדות העילה צריכה ראיות בכתב., שהרי דרישה שכזו הייתה מסכלת את השימוש בסדר הדין המקוצר ופוגעת ברציונאל של הגשת תובענה במסגרתו.
"הראייה שבכתב אינה חייבת להיות ראייה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראייה, הכלל – ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום ששולם עפ"י חוזה בטענה להפרת חוזה, כאשר החוזה ישמש כראשית ראיה- וזאת  למרות שההפרה אינה מוכחת בחוזה." ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול נ' החברה לבטוח, פ"ד מה05) 729.
לסיכומו של עניין, הליכים השייכים להוצאה לפועל כוללים בין השאר תביעה בסכום קצוב שיכולה להיות תביעה על סכום מסוים בהתאם לחוזה או התחייבות בכתב ויכולה גם להיות תביעה שנועדה להסדיר תשלום חוב בסכום קצוב שעילתו נובעת מהוראה מפורשת של החוק.
בתחום ההוצאה לפועל, יש שני מקרים בהם התובע לא צריך להסתבך עם הליך מורכב וארוך כדי לקבל את המגיע לו. מדובר במקרים של תביעה בסכום קצוב כאשר הנתבע התחייב לתשלום סכום מסוים בחוזה או כל התחייבות אחרת בכתב, והן במקרים בהם יש עילה חוקתית שבגינה הנתבע צריך לשלם סכום מסוים לתובע כחלק מהסדר חוב.
כאשר נתקלים במצב שכזה, של חוב שלא הוסדר בהוצאה לפועל, מי שזכאי לסכום מסוים ויש לו מסמך בכתב על כך יכול לגשת באופן ישיר לאחת הלשכות של הוצאה לפועל כדי לגבות את החוב, ולמעשה אינו צריך לפתוח הליך משפטי שיכול להימשך חודשים ואף יותר.
בהתאם לכך הרי שישנם כמה תנאים עבור תביעה בסכום קצוב שיש לעמוד בהם לפני הגשת הבקשה. התנאי הראשון הוא "סכום קצוב", כלומר סכום שאפשר לחשב אותו באופן פשוט; לא מדובר בסכום משוער, למשל בתביעה על הפסד רווח עתידי שהיה יכול להיות אלמלא היה מתרחש מצב מסוים. למעשה, סכום קצוב הוא סכום חד משמעי וידוע בהתאם לחוזה, התחייבות או לפי חוק.
התנאי השני במקרה של תביעה בסכום קצוב במקרים של חוזים או התחייבויות הוא ראיה בכתב שנקוב בה סכום התביעה.
התנאי השלישי הוא סכום כסף קצוב שנדרש מכוח חקיקה, כמו במקרה של תשלום מס לעירייה- ארנונה ומים, או תשלום דו"ח חנייה.
והתנאי הרביעי הוא שסכום התביעה אינו מעל 50 אלף שקלים. תנאי זה מתייחס לסכום התביעה ביום הגשת התביעה, וגם אם נוספו לו ריביות וכדומה.

רונן יקותיאל – מתמחה-  נ.קוריס ושות.

יום חמישי, 16 באפריל 2015

מוזיאון האומנות הסינית בשנגחאי


יום שבת, 11 באפריל 2015

מימונה חורפית בתל אביב 2015


יום שבת, 14 בפברואר 2015

שמחה של מצוה

  • "אין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה" ~מסכת שבת, דף ל' ע"ב