יום שבת, 9 בינואר 2021

ביקש לפסול שופט וישלם הוצאות של 15,000 ₪

 הוצאות חריגות של 15,000 ₪ הושתו במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נ' שילה) מיום 22.11.2020 בת"א 68207-02-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles

במוקד ההליך מצוי הסכם קומבינציה שנכרת בין המערערים ובין המשיבה (להלן: ההסכם), בגינו מנהלים הצדדים הליכים משפטיים מרובים, כפי שיפורט להלן. במסגרת ההסכם נקבע, בין היתר, כי המשיבה תבצע עבודות בנייה ושימור בבניין המצוי בבעלות המערערים תמורת 25 דירות בבניין. בחודש דצמבר 2017 הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערערים, לאחר שלטענתה לא עמדו בהתחייבויות על פי ההסכם ועל פי תוספת לו שנחתמה בין הצדדים. בפרט עתרה המשיבה לחייב את המערערים בהשבת חלק מסכומי המע"מ ששילמה; בתשלום סכומי קנסות שנדרשה, לטענתה, לשלם לרשויות המס עקב מחדלי המערערים (להלן: רכיב הקנסות); ובהחזר הלוואה בגובה סכום היטל ההשבחה שחל על המקרקעין (תא"ק (מחוזי ת"א) 9255-12-17; להלן: ההליך הקודם). ההליך הקודם נוהל בפני אותו המותב שדן בהליך נושא הערעור דנן. בפסק דינו מיום 19.2.2018 דחה בית המשפט את בקשת המערערים למתן רשות להתגונן וקבע כי עליהם לשלם למשיבה את סכומי המע"מ והיטל ההשבחה, אך לא חייב את המערערים בתשלום רכיב הקנסות (להלן: פסק הדין בהליך הקודם). בית המשפט הוסיף כי "ככל ש[המשיבה] סבורה כי יש לחייב את [המערערים] גם ברכיב הקנסות, הרי שנושא זה צריך להיות נדון בנפרד וביחס לרכיב זה, על [המשיבה] להגיש תביעה רגילה".

מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין בהליך הקודם, הגישו המערערים תביעה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו נגד המשיבה ומנהליה, בה טענו כי התנהלותם הובילה לחיוב בשיעור מע"מ גבוה יתר על המידה. תובענה זו נדחתה על הסף ביום 24.2.2019 (ת"א 32239-11-18; השופט ר' אילן) מן הטעם שפסק הדין בהליך הקודם יצר השתק פלוגתא בנושא. ערעור שהגישו המערערים על פסק דין זה נדון בפני מותב תלתא בהשתתפותו של המותב בהליך דנן (ע"א 18035-04-19; להלן: הליך הערעור). ביום 18.7.2019 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב בהליך הערעור, בה נטען, בין היתר, כי ההכרעה שתינתן על-ידי המותב בנוגע לשאלת קיומו של השתק פלוגתא דומה במהותה לסיטואציה שבה המותב ישב בערעור על פסק הדין בהליך הקודם, שהוא עצמו נתן. בקשת פסלות זו נדחתה בהחלטת המותב מיום 27.9.2019, וערעור על החלטה זו נדחה בפסק דיני מיום 25.11.2019 (ע"א 6708/19; להלן: ערעור הפסלות הראשון). להשלמת התמונה יצוין כי פסק דין בהליך הערעור ניתן ביום 3.3.2020, ובו נדחו טענותיהם של המערערים.

הליך נוסף שמתנהל בין הצדדים עניינו בתובענה שהגישו המערערים ביום 28.2.2017 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד המשיבה, ובה עתרו לפיצויים, בין היתר, בגין ליקויי בנייה שהתגלו בבניין ואיחור בהשלמת עבודות הבנייה (ת"א 61420-02-17; להלן: התובענה התלויה ועומדת). תובענה זו נותבה אף היא לטיפולו של המותב שדן בהליך נושא הערעור דנן. במסגרת הליך זה דחה בית המשפט שתי בקשות שהגישו המערערים לפסילתו בהן טענו, בין היתר, כי הכרעתו בהליך הקודם מעידה כי גיבש נגדם דעה קדומה המקימה חשש ממשי למשוא פנים (להלן: בקשות הפסלות הקודמות). ערעור על אחת מהחלטות אלו נדחה בפסק דיני מיום 25.11.2020 (ע"א 7608/20; להלן: ערעור הפסלות השני).

ביום 27.2.2020 הגישה המשיבה את התובענה נושא הערעור דנן, ובה עתרה לשני סעדים כספיים: האחד, תשלום בגין אי-הנפקת חשבונית מס עבור עסקת הרכישה של 25 הדירות במסגרת ההסכם; והשני, תשלום בגין רכיב הקנסות.

ביום 22.10.2020 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב, בה טענו כי תובענה זו היא "המשך ישיר ל[הליך הקודם]" שבו דן והכריע, וכי מועלות בה אותן סוגיות ופלוגתאות אשר נדונו והוכרעו הן בהליך הקודם הן בהליך הערעור, ואשר עומדות לבירור במסגרת התובענה התלויה ועומדת. לשיטת המערערים, המשיבה הגדירה "באופן כוזב" את תביעתה כעוסקת ברכיב הקנסות, בעוד שהתביעה עוסקת בפועל גם בהחזר סכומי מע"מ, סוגיה שנדונה והוכרעה בהליך הקודם. המערערים הדגישו כי המותב נחשף לטענותיהם בסוגיה זו הן בהליך הקודם והן בכתב ההגנה בהליך דנן, וכי המסמכים שעליהם ביססה המשיבה את תביעתה הם "אותם מסמכים" שהוצגו בהליך הקודם ובהליך הערעור. לטענת המערערים גם במסגרת התובענה התלויה ועומדת נדונות סוגיות שרלוונטיות להליך דנן, שכן שני ההליכים נובעים "מאותו רקע עובדתי". לפיכך, טענו המערערים, קיימת הצדקה להעביר את הדיון בהליך הנוכחי למותב אחר, וזאת בשל החשש כי ייווצר מצב שבו יאלץ המותב "ליתן שתי פסיקות סותרות באותה מחלוקת" וקיימת אפשרות ממשית לפגיעה באובייקטיביות שלו.

עוד טענו המערערים כי בית המשפט גיבש במסגרת ההליך הקודם את דעתו "הברורה והנחרצת" ביחס לאופן שבו פירשו המערערים את ההסכם וביחס למהימנותה של "המצהירה הראשית" מטעמם. המערערים הוסיפו וטענו כי "אין כל סיכוי" שדעתו זו תשתנה, בפרט משעסקינן "באותם עניינים בדיוק". עוד הודגש כי המותב ציין בהחלטתו באחת מבקשות הפסלות הקודמות, שקיים הבדל בין הפלוגתאות שהובאו להכרעתו בהליך הקודם ובתובענה התלויה ועומדת; על כן, ובהינתן שהסוגיות שעולות בענייננו דומות ואף זהות לאלו שנדונו ביתר ההליכים, סברו המערערים כי החלטתו זו של המותב תומכת אף היא בפסילתו מלדון בתובענה דנן, ולגישתם מתקיים משוא פנים "בוודאות ממשית ואנושית, שהיא בלתי נמנעת בנסיבות העניין", וכן מתקיימים טעמים של מראית פני הצדק מצדיקים אף הם את פסילת המותב.

המשיבה התנגדה לבקשה ובהחלטתו מיום 22.11.2020, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בפתח ההחלטה הבהיר בית המשפט כי כל בקשת פסלות נבחנת בפני עצמה, כך שבניגוד לטענת המשיבה אין מקום לגזור מסקנות מההחלטות שנתן המותב בבקשות הפסלות הקודמות. בית המשפט הוסיף וקבע כי ההליכים השונים שמנהלים הצדדים נסמכים אמנם על אותה תשתית עובדתית, ואולם עובדה זו, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לפסילתו. הודגש כי הסוגיות שעומדות לדיון במסגרת ההליך הנוכחי – שאלת החובה להנפיק חשבוניות מס וסוגיית רכיב הקנסות – כלל לא נדונו במסגרת ההליך הקודם, שם נקבעו "קביעות בנוגע לתשלום סכום המע"מ ששולם ללא רכיב הקנסות וכן בקשר להחזר הלוואה שהוענקה לתשלום היטל ההשבחה. הא ותו לא". על כן קבע בית המשפט כי אין מניעה שידון בתובענה דנן, בציינו "[ש]מרכיב[י]ה הספציפיים לא נדונו בפני מעולם". עוד ציין בית המשפט כי לא הוכח "ולו בבדל ראיה" שדעתו בנוגע לתובענה דנן ננעלה והוא הוסיף והדגיש כי "ישמע את טענות הצדדים בלב פתוח ובנפש חפצה", וכן כי ראוי שהדיון במחלוקות שונות בין אותם הצדדים יתנהל בפני מותב אחד, שכן פיצול הדיונים היה גורר בזבוז של זמן שיפוטי ושל משאבי המערכת. עוד קבע בית המשפט כי לא התקיימו במקרה דנן נסיבות חריגות המצדיקות את פסילתו מטעמים של מראית פני הצדק. לבסוף חייב בית המשפט את המערערים בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 7,500 ש"ח.

מכאן הערעור דנן, בו שבים המערערים על הטענות שהעלו בפני בית המשפט קמא בנוגע לדמיון בין הסוגיות שהועלו בהליך נושא הערעור דנן ובין אלו שהועלו בהליך הקודם, בהליך הערעור ובתובענה התלויה ועומדת. המערערים עומדים על טענתם כי התביעה בהליך הנוכחי מבוססת על מסמכים שעמדו בפני בית המשפט בהליך הקודם, שם אף נקבעו ממצאים עובדתיים בנוגע לחלק מהטענות שמעלים המערערים בהליך דנן. לשיטתם, העובדה שנקבעו ממצאים עובדתיים בהליך הקודם מחזקת את החשש למשוא פנים שקיים בענייננו. עוד טוענים המערערים כי בית המשפט קמא שגה בכך ש"לא בחן לעומק" את כתב התביעה וגילה כי המשיבה "הגניבה" לתביעתה רכיב הנוגע לסכומי המע"מ שנדונו בהליך הקודם. המערערים סבורים כי העובדה שבית המשפט קמא הכריע בבקשת הפסלות "בהתאם ל'כותרות'" שבהן השתמשה המשיבה בתביעתה, מבלי להתעמק בתביעה לגופה, מעידה אף היא שבית המשפט "הולך שבי" אחר טענות המשיבה. לשיטתם מתקיימות "נסיבות חריגות, קיצוניות וברורות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט בתביעה דנן", ובהינתן שהדיון בתובענה טרם החל, העברת ההליך לטיפולו של מותב אחר לא תגרום לעיכוב ההליך.

המשיבה, אשר הגישה תגובה מטעמה בהתאם לתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא. לשיטתה, הטענות שהעלו המערערים בערעור דנן ובערעורי הפסלות הקודמים מבטאות חוסר שביעות רצון מהחלטות המותב, ואין בכך כדי להקים עילת פסלות. לטענת המשיבה, מדובר בטענות ערעוריות שניתן היה להשיג עליהן לגופו של ענין, בהליכי הערעור הרגילים ולא בהליכי פסלות. לחלופין, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור על הסף בשל קיומו של השתק פלוגתא, ולמצער השתק שיפוטי, וכן מחמת ניצול לרעה של הליכי משפט. לטענתה, הגשת הערעור דנן נועדה להוביל לדיון מחדש בהחלטות חלוטות, וטענותיהם של המערערים בערעור דנן דומות ואף זהות לטענות שהועלו במסגרת בקשות הפסלות הקודמות. לגופו של עניין, המשיבה טוענת כי במסגרת ההליך הנוכחי נדונות סוגיות שונות מאלו שנדונו בהליך הקודם, וכי בהליך הקודם ובהליך הערעור לא נקבעו "ממצאים עובדתיים רלוונטיים" להליך דנן או קביעות מהימנות. ראיה להבדל בין ההליך הקודם וההליך הנוכחי ניתן, לשיטתה של המשיבה, למצוא בקביעתו של בית המשפט בהליך הקודם לפיה על המשיבה להעלות את טענותיה בנוגע לרכיב הקנסות בתובענה נפרדת. עוד טוענת המשיבה כי אין זהות בין עילות התובענה התלויה ועומדת ובין עילות התובענה הנוכחית, ועל כן אין בעובדה שהמותב יושב בדין בשתי תובענות אלה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. לבסוף טוענת המשיבה כי אין הצדקה לפסילת המותב מחמת מראית פני הצדק.

לאחר עיון בערעור על נספחיו הגיע בית המשפט העליון לידי מסקנה כי דינו להידחות. כפי שצוין בערעור הפסלות הראשון, "ניהול הליך על ידי מותב אשר הכריע בתיקים קודמים שהתנהלו בין אותם בעלי דין, אף אם הם נוגעים לאותה פרשה עובדתית ומהווים המשך ישיר שלה, אין בו כשלעצמו כדי להקים עילת פסלות" (שם, פסקה 5; ראו גם ערעור הפסלות השני, פסקה 9). דברים אלה יפים גם ביחס לערעור דנן. כידוע, על המבקש את פסילת השופט בנסיבות אלה להוכיח כי קיים חשש אובייקטיבי וממשי לנעילת דעתו של המותב בשל הדיון הקודם (ע"א 95/20 ממן נ' חברת דיוורלי סיאני הנדסה (1990) בע"מ, פסקה 4 (22.1.2020)). בענייננו, לא עלה בידי המערערים להצביע על חשש כזה. עיון בכתב התביעה שהגישה המשיבה מעלה כי הסעדים שנתבקשו בו אכן שונים מאלו שנתבקשו בהליכים האחרים שהתנהלו בעניינם של הצדדים, כפי שפורט לעיל. זאת, למעט רכיב הקנסות, שאמנם נכלל בתביעה שהוגשה בהליך הקודם אך בית המשפט לא הכריע בסוגיה זו לגופה אלא הנחה את המשיבה להגיש תביעה נפרדת לגביה, כפי שאכן עשתה. בית המשפט ציין בדחותו את בקשת הפסלות כי ישמע את טענות המערערים "בלב פתוח ובנפש חפצה", וחזקה עליו כי כך יפעל.

בית המשפט הוסיף וציין כי אף אם היה מקבל את טענת המערערים כי בהליך הקודם נקבעו ממצאים עובדתיים כלשהם, עובדה זו בלבד אינה מקימה עילת פסלות, שכן יש להוסיף ולבחון "אם יוכל השופט להשתחרר מהם" בהליך הנוכחי (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 278 (2006)). חרף טענות המערערים בנושא, לא בית המשפט לא שוכנע כי קביעותיו של המותב בהליך הקודם מעידות על חשש ממשי למשוא פנים מצדו בהליך הנוכחי, ואף אין לסבור כי הוכחה הצדקה לפסילת המותב מטעמים של מראית פני הצדק. באשר לטענת המערערים כי המשיבה "הגניבה" לתביעתה בהליך דנן דרישה לפיצוי בגין רכיבים שנדונו בהליך הקודם, וכי בית המשפט שגה בכך שלא זיהה זאת, מדובר בטענה לגופם של דברים והיא שמורה להם, על כל המשתמע ממנה.

אשר על כן, הערעור נדחה. בית המשפט העליון קבע כי המערערים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 15,000 ש"ח.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

 


יום שלישי, 30 ביוני 2020

תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?


תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?
מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי נותן אפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול במסגרת תביעה ייצוגית לתיקון עוולות שונות, ולהיות זכאי לתגמול של מיליוני שקלים, בעבור הנכונות לנהל תביעה ייצוגית לטובת ציבור רחב.
תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.
החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
בתביעה שהוגשה נגד מפעל הפיס וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט לשני תובעים ייצוגיים לייצג קבוצה לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים מטרידים, בגדר תביעה שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.
אותם שני תובעים קיבלו מספר הודעות פרסומיות בלתי רצויות מגורמים שונים שפרסמו את הגרלות מפעל הפיס ועתה במידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא בתביעה, הם צפויים יחד עם עורכי דינם לזכות בפיצוי של עד כעשרה מיליון ₪.
בתביעה אחרת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר לאחרונה בית המשפט את התביעה שהוגשה כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום של 380 מיליון שקל. בתביעה נטען כי הראל אינה משלמת את כל התגמולים המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וככל והתביעה תתקבל במלואה, צפויים התובע ועורך דינו בתביעה לקבל עד 76 מיליון ₪ כתגמול וכשכר טרחת עורכי דין, למרות שהמבוטח שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה ממחדליה של הראל באופן אישי- רק באלפי שקלים בודדים.
בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.
במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.
באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.
מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.

בתחילת השנה גם, הוכנסה לחוק הוראה לפיה על התובע הייצוגי לשלם אגרת בית משפט שנעה בין חמשת אלפים ₪ ל חמש עשרה אלף ₪, וזאת בעיקר בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט בתביעות שגויות ורשלניות שמפריעות להתנהלות הנתבעים ולא מביאות תועלת לצרכנים.

כדאי לשים לב, שבכל תביעה משפטית בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ותשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע נגד התובע במקרה של דחיית התביעה. במקרה של תובענה ייצוגית סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד עלול  להיות עשרות אלפי שקלים: בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.  

לפעמים התובע הייצוגי מבקש  לסגת מהתביעה לאחר שעיין בתגובת הנתבע והבין שאין סיכוי כי יזכה בתביעתו. במקרה זה התובע מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה מבלי לפסוק הוצאות נגדו. לעתים הנתבע מסכים לבקשת התובע ואף מוותר על פסיקת הוצאות ושכ"ט


בינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לפני כשבועיים ניהול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע חברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כ-100 מיליון שקל, וזאת בגין גבייה לא חוקית של "הוצאות ניהול השקעה"

בית המשפט העליון גם המליץ בימים אלו לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר והתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם ולא קיבלו את ההנחה המובטחת.

אותה בקשת אישור תביעה ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים שמתנהלת עדיין בשם כל תושבי תל אביב קובעת שב-2012-2014 אזרחים ששילמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע בבנק ציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שלטענתם הבטיחה העירייה בפרסומים, אך הופתעו לגלות שלא קיבלו אותה בפועל.

כל תביעה ייצוגית שמוגשת בישראל גם נרשמת בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ונועד בכדי למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.
השבוע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים—יחסכו מתיירים שבאים לישראל החל מהשנה מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

כל אחד יכול להרים את הכפפה, לפנות לעורך דין מתאים ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום רביעי, 24 ביוני 2020

העליון: ניצול השואה יאלץ לשלם

בית המשפט העליון קבע שתביעתו של ניצול השואה לא תידון אם לא יופקד בה סכום אגרת בית המשפט שנקבע.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
ביום 15.1.2020 הגיש המערער עתירה לבית משפט זה בעניין תגמולים המגיעים לו לטענתו לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (בג"ץ 390/20). בד בבד הוגשה בקשה למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט. בהחלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן מיום 21.1.2020, נקבע כי אף אם מצבו הכלכלי של העותר אינו מן המשופרים, אין מקום להורות על פטור מתשלום אגרה הואיל ועל פני הדברים העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בית משפט זה. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, האגרה הועמדה על סכום מופחת של 1,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנַינו.
לטענת המערער, על הרשמת היה לקבל את בקשתו, לאור התשתית העובדתית שהניח בדבר מצבו הכלכלי הקשה, בדומה להחלטות קודמות שניתנו בבית משפט זה בעניינו בהן פטרו אותו מתשלום אגרה.

בית המשפט העליון קבע שדין הערעור להידחות. נאמר, כי גם בהליך אחר בעניינו של המערער (בשג"ץ 571/20 סמדר נ' היועץ המשפטי לממשלה (23.1.2020)), כבר נקבע שאחד התנאים למתן פטור מתשלום אגרה הוא כי ההליך העיקרי יגלה עילה. מבלי לקבוע מסמרות ייאמר כי מעיון בעתירת המערער, ועד כמה שניתן להבין ממנה, עולה כי היא אינה מגלה עילה במידה המצדיקה מתן פטור מתשלום אגרה, וזאת אף מבלי להידרש למצבו הכלכלי. זאת גם נוכח חוסר פירוט העילה, השיהוי בהגשת העתירה ואי מיצוי ההליכים המתאימים. על כן, נקבע בהחלטת בית המשפט העליון, כי אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת, בשים לב לכך שבית המשפט הלך לקראת המערער והפחית את סכום האגרה בה הוא חויב.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום ראשון, 29 במרץ 2020

עו"ד נועם קוריס – על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס –  על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

בשנת 2004 כאשר רק הקמתי את משרד עורכי הדין שבבעלותי, אחד מלקוחותיי היה ח', בעל עסק בינוני שהיה מעביר אל משרדי את כל השיקים החוזרים שהתקבלו אצלו בעסק, לצורך גבייתם באמצעות ההוצאה לפועל.

יום אחד, במסגרת ישיבות העבודה ביננו, משך ח' את אחד מהשיקים החוזרים בחבילה אותה הביא אל משרדי לצורך הטיפול המשפטי בהם, ואמר לי: "את השיק הזה חבל לתת לך, זה שיק של שוכר בדירה שלי ואגש עליו בעצמי, חבל לשלם שכר טרחה..."

לא היה מדובר בשיק גדול, אלא בשיק בגין שכר דירה לחודש אחד בדירה קטנה בפריפריה ואחרי שהבעתי את תמיהתי מה ההבדל בין שיק זה לבין יתר השיקים שח' קיבל במהלך עסקיו הרגיל בעסקו, התראתי בחצי פה בפני ח' שחבל שיסתבך ועדיף לו לגבות את סכום השיק באמצעות משרדי ולאחר שהתעקש לגבות בעצמו את השיק הספציפי הזה, המשכתי בשגרת יומי.

כמה שעות לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת, התקשר אלי ח' מספר פעמים ולבסוף שעניתי סיפר לי ח' שהוא עצור בתחנת המשטרה מסובים, שכן ויכוח קולני בינו לבין השוכר החייב הביא את השכנים להזעיק משטרה, כאשר הבירור הראשוני שערכה המשטרה במקום, הצדיק לטעמה את הובלתו של ח' לעיכוב ולחקירה בתחנת המשטרה.

אז לא היה לי נעים לומר לח' "אמרתי לך" ולמרות שלא עסקתי בדין הפלילי כלל, נסעתי עוד באותו הלילה לתחנת מסובים של משטרת ישראל, שכנעתי את הקצינה האחראית לשחרר את ח' לדרכו, ונאלצתי לחייב את ח' בשכר טרחה המצדיק יציאת חירום של עורך דין באמצע הלילה ונסיעתו לתחנת משטרה...

אני לא זוכר בדיוק את הסכום של שכר הטרחה שדרשתי, אבל אני בטוח שהוא היה גבוה יותר מסכום השיק או מחודש שכירות של דירה קטנה בפריפריה (זה גם היה בשנת 2004, כשמחירי השכירות של הדירות היו פחות גבוהים), אבל מה שבטוח, הסיפור הזה הוא מהות המקצוע שלי וגם היום, כאשר משרדי מייצג חברות ענק כניופאן, בזק ואח', אני תמיד מזכיר את הסיפור הזה.

מוסר השכל: מסתבר שבישראל כמעט תמיד תצטרך עורך דין, ועורך דין ששוכרים לפני הבעיה תמיד יעלה פחות מעורך דין ששוכרים אחרי הבעיה.

תחשבו על זה.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004


תגיות:


עו"ד נועם קוריס, חובות, פלילים

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

נועם קוריס עורכי דין

יום שני, 23 במרץ 2020

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות


בג"צ אישר: המחבלים לא יפגשו עם עורכי דינם

בהחלטה שניתנה בימים אלו על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן בית המשפט העליון בעניינן  של שתי עתירות המופנות כלפי החלטת ראש צוות החוקרים הממונה על חקירת העותרים למנוע מפגש בין העותרים

איך מבטלים 'צו עיכוב יציאה'?

שאלה: צד א' תבע את צד ב' לדיון בבית דין. צד ב' טוען לבית דין שעניין התביעה נגדו קשור לצד ג'. מי מזמין את צד ג' – בית הדין או צד ב'? והאם יש אפשרות

העליון אישר: ייצוגית נגד אל על

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אושר למשיבים לנהל תובענה ייצוגית בעניין שינויים שערכה אל על, בתנאי מועדון "הנוסע המתמיד"

העליון אישר: תביעה ייצוגית בגין ריבית מוסוות

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.7.2018 (כבוד השופטת ש' אלמגור, ת"צ 2983-08-16), שבגדרה אושר לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקשת, קידום ד.ש. (השקעות ופיננסים 1992)

הדירה תימכר למרות התנגדות פושטת הרגל

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשה לעיכוב מכירת דירת המגורים של המבקשת במסגרת הליך פשיטת הרגל שמתנהל נגדה, עד להכרעה בערעורים שבכותרת. בית המשפט העליון ציין כבר בפתח החלטתו, כי הבקשה מהווה נדבך נוסף

בית המשפט העליון החרים את הצבים

בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) בע"ח 36409-09-19 מיום 16.9.2019, בגדרה הוחלט למחוק את עררו של המבקש על הסף.

בג"צ הפעיל את חיסיון הגנת יחסי החוץ

בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק דחה בימים אלו עתירה שדרשה ממשרד המשפטים לתת מידע בדבר התקשרויות עם משרדי עורכי דין בעולם בקשר עם יחסי החוץ של המדינה.

תלמדו: כשלקוח מעכב תשלום

שאלה: במסגרת טסה לחופשה בחו"ל איחרה הטיסה בלמעלה משעתיים וחצי בהם חיכינו בנמל התעופה ובכלל לא התייחסו אלינו, האם אנחנו זכאים לפיצוי ? תשובה: בהתאם לחוק התעופה במקרה שמטוס מאחר בלמעלה משעתיים על חברת התעופה

מיליוני שקלים לציבור וכמיליון שקלים בשבילך

אם החלטת לתקן את העולם או סתם להתעשר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית אז אספר לך שראיתי לצערי לא מעט הליכי תביעה ייצוגית שהיו יכולים להביא לציבור תועלת רבה, פיצויים משמעותיים ושינוי אמיתי של המציאות אבל

השו"ת המשפטי / עו"ד נועם קוריס

ההורים ז"ל השאירו צוואה על דירתם היחידה, ובה מוזכרים כל הבנים והבנות בחלקים בלתי שווים. כולנו חתמנו על טופסי הסכמה וסמכות לבית הדין הרבני בירושלים כנדרש בהסכמה (בפני עו"ד וגם בפני הדיין). בית הדין הוציא

טלגראס: עמוס סילבר יישאר במעצר

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשתו של סילבר לשחררו ממעצר בטענה שכל מטרת המעצר הינה םגיעה בזכויות העצור לשמור על זכות השתיקה בחקירתו.

פרשת "טלגראס": העליון מקשיח התנאים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר שהגישה המדינה בדבר תנאי מעצרו של אחד מחשודי פרשת הטלגראס. מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני לא ערבה לחכה של העוררת והיא הגישה עליהן את הערר

בג"צ אישר: ענישה קולקטיבית

במסגרת עתירת אסיר כנגד עונש שקיבל לאור מציאת ציוד תקשורת אסור בתאו (לטענתו של שותפיו לתא) דן בית המשפט העליון ודחה את העתירה.

נתפס עם סמים במלון ויכלא ל- 20 חודשים

המבקש הורשע לפי הודאתו בהחזקת סמים בחדר במלון ולאחר שבית המשפט המחוזי השית עליו בין היתר 20 חודשי מאסר בפועל, נדחתה בקשתו לעכב את המאסר עד לשמיעת הערעור שהגיש.

השכנים לא מעוניינים במעלית – מה עושים?

שאלה: אנו גרים בבנין משותף שבו יש פיר בחדר מדרגות, ואנו מעוניינים רוב השכנים לבנות שם מעלית, אלא שחלק מהשכנים יש להם חלון שפונה למעלית שכתוצאה מבנית המעלית כנראה זה יחסום את החלונות שלהם, ראוי

הנתבע טוען להוצל"פ: פרעתי את חובי

שאלה: קראתי שיצא חוק שאומר שחובת הביטוח היא על המשכיר. רציתי לדעת האם המשכיר יכול לחייב אותי בתור השוכר לשלם על הביטוח. תשובה: המשכיר יכול לבטח את מבנה הדירה, נזקי צנרת וכו' ואולם הוא אינו